I'm strong on the surface
Not all the way through
I've never been perfect
But neither have you
עדיין מנסה להבין את הרגשות של עצמי.
או יותר נכון, עדיין לא מצליחה להבין את הרגשות של עצמי.
אחרי שיצאתי מהפגישה הרגשתי כל כך טוב. Lighter. אפילו כל מה שקורה עם ק' - חום וקור וחום וקור - פתאום היה פחות נורא משזה היה לפני. שזה לא מפתיע בכלל (בראש) אבל עדיין רגשית זה היה מוזר. מפתיע. הפתעה טובה.
עדיין כואב לי כל עניין החום/קור הזה. עדיין כואב לי שהיא מוכנה לפגוש את כולם מלבדי. עדיין כואב לי לראות אותה נהנית עם החברים שלה. אני מניחה שבגלל זה המשבר של אתמול הרגיש כל כך... out of place. אבל העניין הוא שכשאין גבולות, אז מרגישים את הכל. אפילו עם מרחק פיזי. ל' אמרה שזה מרגיש לה כמו emotional blackmailing, אבל אני יודעת שמשהו קורה. אז המשבר לא בדיוק הפתיע אותי, אבל... זה שהיא דיברה איתי כן הפתיע אותי, אני מניחה.
זה מוזר, כי איכשהו מצאנו את עצמנו בתפקידים ההפוכים עכשיו, כשהיא זאת שבלחץ ואני הרגועה. למרות שגם אני מפחדת. אבל אני לא סומכת עליה מספיק בשביל להראות לה את זה. סמכתי עליה והיא פגעה בי. פעמיים. בפחות מחודשיים. אמון זה דבר שברירי.
וזה כואב לי שאני לא יכולה לסמוך עליה. זה כואב לי שאני לא יכולה להאמין כשהיא אומרת שהיא פה והיא נלחמת על זה, כי כבר האמנתי לה, והיא פגעה בי. רציתי להאמין לה שבוע שעבר, והיא שוב נעלמה. זה קשה להרגיש שאני מאבדת את אחת החברות הכי טובות שהיו לי אי פעם ואני לא יודעת אפילו אם יש משהו שאני יכולה לעשות בשביל למנוע את זה. כי להילחם אני רוצה, וגם עשיתי את זה, אבל אני לא יכולה להילחם בשמה.
יומיים. זה מה שההרגשה הטובה שלי שרדה. יומיים. איכשהו אני לא מופתעת.
לפחות הכנס בסופ"ש הזה ואז אני קופצת לסטרטפורד ליומיים, אז זה ייתן לי איזושהי הפסקה. זה גם משהו, I guess.
"He knew that Thistle could get close, but however much she rubbed or lay against him, she could not get inside.
His throat caught with a strange new pain.
The pain came from feeling stripped bare of fur and even skin. So tender that even a soft paw stroke hurt. It was never that way within the song. It enfolded all of us. But the song ended. The choice was either death or this.
He wanted to cry aloud, Thistle, how do you bear it? What is your word for being only one behind the eyes?
Awake? No.
Alone."
-Ratha's Challenge (p. 177) / Clare Bell