ל ל א נ ש י מ ה

טוב,אז חזרתי.

אחרי שבועיים וחצתי בקדנה,בעולם השלג והרי החורף היא העונה האהובה עלי.

ידעתי שאני אפרח.

לא היה לי ספק בכלל,עד שהוא הגיע גם למיטה הרחוקה בקנדה,

אחרי הסרט "פרשס" שמגיע בפברואר לארץ,נישברתי.

זה לא יכול להיעלם,זה גם לא יעלם,שוב הסתבר לי.

כזאת נאיבית מאמינה כל פעם לחשיבה הלא מציאותית הזאת שאם אסע עוד קצת רחוק הכל יעלם.

אז לא-זה לא קרה.

התחלתי שם ת הגמילה הנוראה מכל,ההתמכרות אשר נמשכת כבר שנים על גבי שנים

והיא היחדה שהצלחתי להיגמל ממנה לחודשיים בתקופת האישפוז עד ששבת אחת חזרתי הבית וכל הקלפים נטרפו.

הפעם זה סופי,ניסתי בחו"ל וזה עבד עד לרגע שחזרתי הביתה.

עכשיו זה מתחיל,כמו ציון דרך מטמטם- היום ה20 לחודש,מעכשיו אין יותר.

וזה לא סמים ולא חתכים ולא מחטים ולא כדורים ולא משלשלים אבל זה משהו שמרסק אותי כל פעם מחדש ופה זה נגמר.

הנה התחלנו