אתמול, כלומר, לפני יומיים, ישבנו ואכלנו פיצה. ודיברנו. דיברנו בשטף. אמרתי שאני מסתכל במראה ומבסוט. ואמרת שאת מרגישה יפה. רציתי באותו רגע פשוט לומר לך שאת יפה, ובאמת. למה לא אמרתי לך אתזה? עכשיו מה אני אגיד לך?

אהוד אין לך מומנטום. עכשיו היא ישנה לידך והיד שלה ליד היד שלך.

"אוי הלב הפתי והמגוחך"

אתמול שמעתי את אחד הביצועים היפים לשיר הזה, אח מנגן על פסנתר,ואחותו שרה. מקסים.