יונתן, אחד החברים שלי, הציל לי את החופש הזה מלהיות נוראי בצורה טוטאלית.

צלצל אליי באחת וחצי בצהריים, ושאל אותי אם בא לי להצטרף אליהם לטיול באזור טבעון.

אמרתי שדווקא בא לי טוב, למרות שעמוק בלב, רציתי לשקוע במיטה בסופ"ש, ולהיות עוד קצת מדוכא

כי כשהחופש יגמר, לא יהיה לי זמן להיות מדוכא עוד. בקיצור, בשתיים וחצי פגשתי אותם ליד באר יעקב.

משם הלכנו לאיטנו לכיוון יקנעם, כי בערב הייתה הופעה של "כל החתיכים אצלי" ב"תרבותא", היה מטורף,

למרות שהיינו מעט, היה כיף! ובלילה, הלכנו לישון על חציר ביקנעם המושבה, חוויה.

בבוקר היה לנו טרמפ ל"הזורע", ליד מעיין. המים היו קפואים רצח, אז לא נכנסנו, אלא הדלקנו מדורה

והכנו פיצות, שיצאו מדהים, ואז חזרנו ליקנעם המושבה לחבר שלנו.

מהבית שלו לקחתי אוטובוס בארבע וחצי לפרדיס. משם הלכתי ברגל עד למשטרה בזכרון.

עברתי בשולי השדות, בעודי רואה שלטי חברות-אבטחה-באמצעות-כלבים. הגעתי אל מול המשטרה

ומשם לקחתי אוטובוס לברניצקי, והשאר הסטוריה.

והנה אני יושב בבית, בדיוק רואה שקיבלתי 40 עוד פעם בפיזיקה והמבחן היה קל אחושרמוטה.

כוסאמק. מחר קורא פיזיקה.

מצאתי ספר ממש נחמד "תמונות יפואיות - סיבוב שני".

שעה שעה. שעה פיזיקה - שעה יפו.

הסיפורים מציגים את יפו באור מעניין, הייתי רוצה לחיות שם לחודש. לא ביפו של היום, ביפו של הספר.

אני לא יודע אם ומהו השוני, אבל אני בטוח שיש כזה.

ושהטעם הזה של הטיול, ישאר לכל החופש. לפחות אני לא יכול להגיד שלא טיילתי כל החופש.