ומחר חוזרים ללימודים.

זמן מושלם להכין לוח יאוש.

היאוש חוגג.

מתחילת החופש הגדול יש לי שישה ימים לחרוש פיזיקה עם הדוד.

ונהיה לי סלט במוח. אני כבר מתחיל לקבל בעצב רב את התפרקות הקבוצה שלי.

שנה הבאה, אני אשמח לעשות קצת לעצמי. אולי עבודה? רישיון?

אני אהיה בבית 18, ועוד אין לי רישיון.

אולי רישיון לאופנוע, שמעתי שאפשר לתקתק בשבוע לחוץ.

לא כואב לי.

קצת צובט שאף אחד לא קיבל מתנה מההורים, כי אין כסף.

המשכורת עוד לא נכנסה מהפרויקט, ואין מה לדבר על מתנה ליומולדת.

אני רוצה לעבוד עם בן דוד שלי בקיץ, הוא נראה מאושר מאי פעם.

המקום שלו בטוח. החברה תתגלגל אליו לבסוף. והלימודים לא מזיזים לו כלום.

מב"רניק, יעבוד בחברה המצליחה של האבא... קצת מקנא בו, קצת.

אתמול הרגשתי קצת כרסום בלב. לא יודע למה, כאילו שמשהו השתנה.

אבל כלום לא קרה.

מחר יש לי מבחן בפיזיקה, מקווה לעבור את הארבעים.

כי נמאס לי כבר מזה.