אני יושב פה וחושב על דברים לא חשובים

כמו כמה יפה לה בלי גשר.

כמה שיש לי יותר קפאין מדם היום

כמה שהיום הזה בוזבז

וכמה שגם מחר יהיה כזה, לפחות עד הערב.

לא יודע, מבאס אותי כל העניין הזה.

אין שום כיוון, לא יודע מי בא, מי לא, לאן הולכים, לאיזו הופעה הולכים...

בסוף אני אשב בבית עם מנגל ואכין פרגיות לעצמי, כי אף אחד לא יבוא או משהו כזה...

את העצמאות שלי, אני אחגוג בשני ביולי, עם סיום הבגרויות לשנה זו.

רק שיגמר כבר.

שיגמר כבר הסיוט הזה.