2.8 - פתק מהירדן

טיילנו מעט בשולי המבקיע הנם,

זו הייתה שעת צהריים של יום שישי חמים.

אתמול בלילה רחצתי עירום בנהר,

יש בזה משהו, כמעט ואולי אפילו

רומנטי באיזשהו אופן.

אדם מתייחד עם גופו, ואם הטבע בעוצמתיות.

זרמי המים שוטפים את תלאות היום,

"מאווררים" בזרימתם את החלציים.

גוף האדם יפהפה, אין מה להתחסד.

הגדה יפהפיה גם כן,

העצים שתולים על פלג המים,

נישאים לגבהים שכיף לקפוץ.

סה"כ אני נהנה, אבל החור בלב

קצת מאיב על האווירה מבחינתי.

17/7 - פתק מהרפתקת י"א

הסערה עברה אותנו

הים שקט כעת, כמו הרי ירושלים ביום יפה זה.

למרגלות שומרון, הנחלים ממלאים את הערוגות העתיקות.

קבוצה גדולה של אנשים גדולים מהחיים.

ואני קטן בניהם, מרגיש חלש יותר.

משקר לעצמי מדבר הרבה.

מדבר עם הרבה אנשים אך כה מעטים אלו שאני מכיר באמת.

לא יאמן עד כמה הפער יכול להיות גדול.

עכשיו אני יושב לי עם פנס וכותב,

וכולם יושבים ושרים עם הגיטרה.

כל כך מבאס שעוד לא קניתי גיטרה מאז שגנבו לי את הקודמת לפני כמעט שנה.

אני רוצה לשיר איתם, ואין לי מה לשיר.

ואני מרגיש מעט פתטי עם ההתאהבויות הללו, שמתישות שוב ושוב.

אני מחכה בשקיקה הביתה, אל המוכר, אל צרות היומיום, פה אני עוסק בשאלות

שלפעמים מרגישות גדולות עליי.

הקבוצה מנסה להתגבש אך בסה"כ, יורדים אחד על השני.

הדיבור האמיץ על אהבות ושקרים אבד כלא היה עם תחילת ההדרכה.

אני לא בטוח שאמשיך בזה, זה מוציא את המיץ, עייפתי.