לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הבלוג של אבו אלמוג


Dum spiro - spero

Avatarכינוי: 

בן: 57



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2009    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

12/2009

אל תעשו ממני שניצל!


שתי פירסומות המהבהבות על מסכינו כרגע העלו לי את הסעיף. המדובר בפירסומת לשניצל ובפירסומת לחברת ביטוח. האחת משתמשת ב"הורה" של אבי טולדנו, המופיע אף הוא בתשדיר, והשנייה מראה את אבנר גדסי שר את "נפרדנו כך" בגשם, כשהוא לבוש בחלוק רחצה. איך הדבר הזה מוכר ביטוח, נשגב מבינתי, אבל הקופירייטר שיצר את זה בטח מבין.

 

השימוש בשירים אהובים בפירסומות הוא לא חדש, וכמעט תמיד מקומם. "קריפ" המופתי של רדיוהד יישאר אצלי לנצח מקובע עם דמותו של ליאור מילר, מה שמפחית מעט מעוצמתו. את הביצוע של נטשה אטלס ל"I put a spell on you" פגשתי לראשונה בפירסומת לפרפומריה. אבל תום יורק לא חשף את עצמו בפירסומת בפני יעל אבקסיס, וסקרימינג ג'יי הוקינס לא הופיע בחלוק אמבטיה.

 

אני מניח שהקריירה של אבי טולדנו וגם של אבנר גדסי ידעה ימים טובים יותר בשנות השמונים, ועכשיו הם צריכים להתאמץ יותר בשביל השקל, אבל זה מאוד קשה לעיכול. גם במדינה שלנו, ארץ אוכלת משורריה, סופריה וזמריה, ארץ שבה גאון אמיתי כמו דוד אבידן מת כמו כלב נתון לרחמי ההוצאה לפועל, זה חציה של גבול. גבול שאסור לחצות. אין לי טענות לאבנר ולאבי. הם עושים מה שהם יכולים כדי לשרוד. כמו כולנו. יש לי טענות כלפי השיטה, וכלפי הפירסומאים, וכלפי מי שיצר את המציאות הזו, שכל דבר ניתן למכור, וכל דבר ניתן לכמת בכסף.

 

את אבי טולדנו לא אהבתי אף פעם, ושירי האירוויזיון הם לא כוס התה שלי. אבל גדסי אחראי אישית לכמה מהרגעים המרגשים יותר בחיים שלי. זה בלוג אז אני אהיה אישי. בשנת 1988 הייתי זרוק במקום כלשהו בלבנון, אחרי שמישהי טרחה להבהיר לי שמה שהיה בינינו חלף ונגמר, וכל מה שנותר לי להאחז בו היה "נפרדנו כך" של גדסי. ביני לבין עצמי השוויתי, שכלתני כתמיד, את "נפרדנו כך" של גדסי (וסמדר שיר?) לשיר בשם דומה של נורית גלרון ולאה גולדברג. גדסי ושיר לקחו בכל הקטגוריות. היה שם גם את "כבר חלפו הימים" של זוהר. אלה שירים שאני לא יכול לשמוע בלי להרגיש פרץ רגשות מיידי וכואב. שעכשיו נמכר לחברת ביטוח. ועוד ביטוח ישיר. אלה שמנסים לשכנע אותך שמה שאתה יכול לעשות עם סוכן בקשיים מרובים אחרי שהקיזו את דמך, תוכל בקלות לעשות דרך הטלפון בלי סוכן. וואללה! כן. בדיוק כך. ויש לי עיסקת נדל"ן משהו משהו. אתה רואה את המגדלים האלה, העגול המשולש והמרובע - הם של הדוד שלי. אני יכול לסדר לך מחיר מציאה.

 

אז אני קורא לכל הזמרים. גם כשאתם לא ממש פופולרים כמו שהייתם, והמשכנתא מעיקה, וצריך לחתן את הבת, אז תופיעו בפירסומת. בצורה מכובדת. תחייכו ותמכרו שניצל, או חברת ביטוח. אבל לא את הרגשות שלנו. כי ברגע שהשיר יצא מכם, הוא כבר לא שלכם. הוא שלנו. אל תעשו מאיתנו שניצל.  

נכתב על ידי , 13/12/2009 21:22   בקטגוריות טלוויזיה, מוסיקה, פסימי, לאה גולדברג  
33 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ב-21/12/2009 12:34



121,466
הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , אקטואליה ופוליטיקה , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאבו אלמוג אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אבו אלמוג ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)