הבלוג של אבו אלמוג

מחר חתונה! חתונה היא בדרך כלל אירוע מאוס איך שאתה לא מסתכל על זה. אתה צריך להביא צ'ק שעצם החישוב של הסכום שלו הוא משימה מעצבנת וקנטרנית (אז הדודה נתנה לי לבת מצווה מאתיים שקל, והיא אחות של הסבא שלו, אז הוא לא יכול לצפות ל...) והחור הפיננסי שעונת החתונות משאירה בכיס הוא גם דבר כואב. המוזיקה תמיד רועשת מדי, תמיד יש בשולחן מישהו שאתה לא מכיר או מישהו שאתה לא סובל, האוכל יכול להיות יותר טוב, ואם הוא כשר אז הקינוח על הפנים, ומתי יש בחתונה אוכל לא כשר? בקיצור, זוועה. אז החתונה של מחר היא גם זוועה, ומה שגרוע זה שאני נגרר לשם בניגוד לרצוני ובניגוד לדעתי. כשאני מוזמן לחתונה אני יכול להחליט לעצמי אם אסע שלוש שעות (אני גר רחוק, מה לעשות) ואגיע ל"היכלי גני האפרסק" במושב צמירמרים, או שאתנצל ואסביר שלא יכולתי להגיע כי החתול טיפס על העץ והייתי צריך להוריד אותו. אבל בחתונה הזו אני נוכח אם ארצה או לא ארצה. פשוט אי אפשר להתעלם ממנה. היא גלובלית. היא מתרחשת על כל מסכי הטלוויזיה בעולם, בכל העיתונים, בכל אתרי האינטרנט. אקדים ואומר שלשם תקנת הציבור הבריטי והעולמי יש להחליף את טקס החופה בגיליוטינה נאה שתוצב בכיכר טרפלגר, תערוף את החתן וכמה מאות מקרוביו, ותביא סוף לאלף וחמישים שנות שלטון של שושלת העלוקות בעם הבריטי, ויפה שעה אחת קודם, ועכשיו אנמק.

זאת הכלה, מנסה להתרגל להיות בת מלוכה עם הכובע המצחיק וכל זה. מקור - ויקישיתוף

הרעיון של המונרכיה הוא רעיון שחלף זמנו. מה שהחתונה הזו בעצם אומרת הוא דבר מאוד בסיסי. שאם איתרע מזלי ונולדתי ויליאם קומאר בפרבר עני של לונדון, אז אחיה ואמות באותו הפרבר מוכה העוני והאבטלה, ואחגוג את נישואי בחצר האחורית של אולם הביליארד השכונתי, אבל אם נולדתי הנסיך ויליאם אז אני אחיה חיים של סבבה ובטלה, ואתחתן עם החתיכה וכל העולם יסתכל. וכל זאת רק בשל תוצאה אקראית בהגרלה של הלוטו הגנטי. לא מקובל, נכון? זה מה זה בסיסי. ולא איכפת לי עד כמה העם הבריטי אוהב ומעריץ את משפחת המלוכה שלו. הם בטח יותר ייהנו כשהארמונות המרווחים, הכספים המושקעים היטב של האישה העשירה בעולם (סבתא אליזבת'), מניות הנפט, אוסף הבולים היקר בעולם, כלבי הציד, סוסי הפולו, המדשאות, המטוסים הפרטיים, כולם יעברו משימושה הבסיסי של משפחה אחת, לא ממש מוצלחת, לרווחתו של העם הבריטי וחבר העמים שלו.

עמים תרבותיים רבים כמו הגרמנים, הצרפתים, היוונים, הרומנים, הרוסים, המצרים, כבר נפטרו מהמלכים שלהם. רק הבריטים נותרו תקועים בשלב הילדותי של לשחק במלכים ומלכות. זה עולה להם בהמון כסף שהעלוקות גובות מהם, אבל במיוחד זה עולה להם בזה שהחברה שלהם תהיה תמיד מעמדית וריבודית, שאנשים ייקראו "סיר" ו"מדאם" או "וייקאונט" או "ברונט" ושתהיה תקרת זכוכית שאף אחד אף פעם לא יוכל לשבור. אז זה לא שווה את זה. תתעוררו חבר'ה – אלף שנים הם מוצצים את לשדכם. הגיע הזמן לשים לזה סוף.

ב-1688 האנגלים נפטרו מג'יימס השני לבית סטיוארט שהיה קתולי מדי לטעמם. הם הביאו במקומו בהתחלה כל מיני הולנדים וכאלה, אבל בסוף התייצבו על שושלת הנובר הסולידית והפרוטסטנטית שהזמינו מגרמניה. הנכד של ג'יימס השני היה בחור יפה שנקרא "בוני פרינס צ'ארלי" או כמו שקרא לעצמו "צ'ארלס השלישי מלך אנגליה". ב-1745 הוא חצה את התעלה להרי סקוטלנד, והרים שם את נס המרד. קרב קאלודן, בו הובס צ'ארלי דנן, היה אירוע היסטורי רב חשיבות בהרבה מובנים. היה זה הקרב היבשתי האחרון שהתנהל על אדמת אנגליה, והקרב האחרון בו הוביל מלך אנגליה בעצמו (ג'ורג' השני לבית הנובר) את צבאותיו לקרב. צ'ארלי היה בחור יפה, אבל הוא כנראה היה יותר בראש של אלכוהול (ערב הקרב הוא המציא סוג של ליקר חדש שנקרא דרמבואי. והוא עוד משוויץ בזה על התווית של כל בקבוק. צ'ארלי – יש לך מלחמה על הראש. תתעסק אחר כך עם הליקר) ובחורות, ובמיוחד אחת, פלורה מקדונלד. כך שמה שקרה זה שצבאות הנובר היעילים לובשי המעילים האדומים קצצו לחתיכות את ההיילנדרים האומללים לבושי החצאית שהוביל צ'ארלי, וסגרו עניין די מהר. אז יש מזה כמה לקחים – בקרב לא לובשים חצאית. לילה לפני לא שותים אלכוהול. וכל מיני ברמה הזאת. אבל תארו לכם מה היה קורה אם צ'ארלי היה שומע לעצתי, ומנצח בקרב?

 וזה צ'רלי היפה. נכון יפה? מקור - ויקישיתוף.

צ'ארלי היה מסדר באנגליה אבסולוטיזם קתולי נוסח מה שראה בחצרו של לואי ה-15 משם הגיע. זה היה מחזיק מעמד שלושים ארבעים שנה, ואז, נאמר ב-1789 זה היה נופל ברעש גדול ובמהפכה איומה שהייתה הופכת את אנגליה (עם המושבות, יש לקוות) לרפובליקה דמוקרטית אמיתית. תנו לי לפנטז עוד. זה היה מחזיק מעמד מאה שנה, נאמר עד 1848, ואז נופל במהפכה סוציאליסטית אמיתית, שיוביל הגולה הפוליטי קרל מרקס, ואז יש לנו שלטון סוציאליסטי חביב הן באנגליה עצמה והן במושבות. זה לא קרה, ובמקום זה קיבלנו את ההנוברים הסולידיים, שכל מה שעניין אותם זה לא למשול, את זה השאירו לראשי הממשלה שלהם, אלא לייבא בייבוא אישי מגרמניה נסיכות שמנמנות ובלונדיניות, ששימשו כפרות הרבעה ליצירת הדור הבא של טפילים. זה הביא לכך שבאנגליה, שלא כמו ברוסיה או בצרפת, נוצרה שיטת ממשל פרלמנטרית פחות או יותר, ובית הנובר די הצליח להימנע ממהפכה אלימה, ובניגוד לדודניו בגרמניה ובאוסטריה תמיד הימר על הקלף הנכון במלחמות העולם. אז זה מחזיק מעמד עד היום, אבל אין לזה ממש סיבה. מ-1745 עד היום החבר'ה האלה אשמים בכמות רצינית של פשעים נגד האנושות – הרעב האירי, שיעבוד וכיבוש הודו על כל משאביה, כולל כמה מקרי רעב המוני שהפילו מיליוני הודים (אבל הם קטנים ושחורים ומתו מזמן, ותראו איזה חתיכה ולבנה קייט מידלטון!)  ויצירת שיטה מדכאת של קולוניאליזם גלובלי ששלט בכל המרחב האדיר שבין סינגפור לדרום אפריקה (נחשו מי ומתי המציא את המונח "מחנה ריכוז"? נכון מאוד, האנגלים במלחמת הבורים, שתי נקודות!).

ב-1997 הייתה לעם הבריטי הזדמנות נוספת להיפטר מהעלוקות כשהפרוצה דיאנה התרסקה בפריז יחד עם המאהב המצרי. אני דווקא אהבתי את הרעיון שלמלך אנגליה יהיה אח מוסלמי (ויש כאלה שפחות אהבו, ויש כאלה שחושבים שזה בדיוק מה שגרם לתאונה), אבל הגורל רצה אחרת. בית המלוכה היה בשפל היסטרי. כל מה שנותר שם היה הזקנה שנתפסה כלא רלבנטית, והזנאי צ'ארלס, הטמפון המהלך, עם הקמילה רוטויילר שלו. מה היה עולה בגורל צ'ארלס דנן לו היה נולד עם כל החן, היופי והכריזמה לא לאליזבת' וינדזור אלא לאליזבת' סמית'? מה היה נוצר ממנו? סוכן ביטוח כושל? פושט רגל סדרתי? אפשר רק לנחש. בכל אופן העם האנגלי לא אהב את זה, וזה היה יכול להיות הסוף של בית וינדזור (שכחתי. הם הפכו מהנובר לוינדזור ב-1914, כשפתאום להיות גרמני לא נראה כל כך פטריוטי). אבל אז התערב סוכן ה-CIA  הריאקציונר טוני בלייר (טוב. לא מזמן ראיתי את "סופר הצללים" של פולנסקי. סרט לא משהו, ודאי לא פולנסקי בגדולתו, אבל הקריקטורה של בלייר שעושה שם הג'יימס בונד הזה פירס ברוסנן די שווה את הסרט) ובכל מיני טריקים של יחסי ציבור (אלטון ג'ון שר "נר ברוח"... באמת!) הציל שם את בית המלוכה. אם היה איש לייבור אמיתי, נוסח קייר הארדי, היה מנצל את ההזדמנות ומייסד את הרפובליקה האנגלית עליה חלם הלייבור מאז ומעולם – לפחות בעבר הרדיקלי שלו. אבל בלייר היה ניו לייבור, מה שאומר "אנחנו אותו זבל ניאו-ליברלי כמו השמרנים, אבל אנחנו יפים יותר, מחזיקים פרח, מאמינים במשהו שנקרא 'הדרך השלישית' שהמצאנו בשביל לעשות את אותם דברים ולהרגיש הרבה יותר טוב, נשתף פעולה עם ג'ורג' בוש בכל המלחמות המיותרות האלה, ואחרי שנפרוש נעשה מיליארדים בהון אישי", שזה משהו שתופס גם לגבי הסוציאליסט גרהרד שרודר, וגם לגבי סגן יו"ר האינטרנציונל הסוציאליסטי, אהוד ברק. אז בלייר הציל את בית המלוכה, ועכשיו אנחנו תקועים עם הקייט הזאת, והחתונה.

אז קייט, בואי נעשה לך טובה. את יודעת שזה ייגמר ברע. תסתכלי רק על האבא והאמא של החתן, וגם על הסבא פיליפ, והדודים, והדודות... החבר'ה האלה פשוט לא יכולים להחזיק את הזין בתוך המכנסיים. נקים גיליוטינה נאה בכיכר טרפלגר, ונציל את העם הבריטי מעול העלוקות! אה... ואת כל הכסף שעולה החתונה נעביר לרעבים בעולם השלישי, וזה רק יהיה התחלה של הפיצוי שמגיע להם על מה שעשיתם להם בשנים רבות של קולוניאליזם. אבל צריך להתחיל מאיזה מקום.

ואם תאמרו שכל העצבים האלה על בית המלוכה הבריטי נובעים רק מכעס על זה שכאביו ועוצרו של הסולטן של הממלכה הדאהר אל עומרית של הגליל לא הוזמנתי ליציע המכובדים בקתדרלת וינדזור, אוכל רק לענות כשם שענה פרנסיס ארקהרט האגדי, כוכב הטרילוגיה "בית הקלפים" –

 “You may very well think so, I couldn't possibly comment"