הבלוג של אבו אלמוג

לא הייתי כאן כבר שבוע, ובינתיים קרה המון. הייתה את ההפגנה בעפולה שהייתה מה זה מאממת וגם פגשתי אישית את שירי מיימון ודפניליף. ואחרי כן הייתי באיזה בר מצווה בירושלים ונקלעתי להופעה של יעקב שוואקי וביקשתי את נפשי למות, וכל מיני כאלה. אז חשבתי שאחרי כל המחאות עדיף לכתוב כאן משהו אישי, וגם כתבתי משהו מאוד משתפך בט"ו באב על כמה שאני אוהב את ש', אבל אז חשבתי שהיא תהרוג אותי ולא פירסמתי. טוב, נכתוב על מרגול, ויש דווקא מה לכתוב.

בואו נוריד את טענות הקש מהשולחן. זכותה הדמוקרטית היא להגיד מה שהיא רק רוצה על המחאה. שמעתי אותה בגלי צה"ל בשידור ישיר, ולא נפלתי מהכיסא. המחאה חזקה מספיק כדי לעמוד בדבר הזה. אין לי בעייה כאן עם מרגול. עוד משהו קטן - מי שקורא את הבלוג הזה יודע, אני אוהב מוזיקה מזרחית. לא את הפרץ והפרץ שיש היום, אלא את הגדולים מפעם, זוהר, ודקלון, וניסים סרוסי. הם מתנגנים אצלי בדיסקים, ומי שמטלפן אלי לסלולרי האישי יודע למה לצפות בשיר בהמתנה. משכל זה נאמר...

בואו גם נאמר שבמה שקשור לסחיטה באיומים, אני משאיר את העבודה לרשויות. כל אדם הוא חף מפשע עד שהוכחה אשמתו, ולמרות שהוארך מעצרה בתשעה ימים, מה שמראה על תשתית רצינית של ראיות לכאורה, לא ניתן להגיד מילה אחת על הקשרים של מרגול עם העולם התחתון. היא חפה מפשע עד שבית משפט יגיד אחרת. נקודה.

הבעייה שלי היא עם מה שנחשף, ואיש לא הכחיש, שהיא קשורה בקשרים כספיים לניהולם של עומר אדם ולירון רמתי. שי גולדן כתב שהחשד הוא שמרגול קידמה מתמודדים כאלה או אחרים אם בשלב הליהוק ואם בשלב התחרות מתוך ידיעה או הסכמה מוקדמת שתייצג אותם בעתיד ותגבה מהם תמלוגים. כאן הדבר מדבר בעדו. שפטת את עומר אדם, הוא בירווז אותך, אל תגזרי קופון. לדעתך לירון רמתי הוא מלך מלכי המלכים, אל תעמדי ליד הקופה הרושמת. זה מאוד פשוט. גם אם הכל באמת תמים ומקרי זה לא מריח טוב.

למה זה מפריע לי? אז ככה - אני אוהב מאוד את 'כוכב נולד'. אני קונה את הסיפור. את הסיפור סיפר לי המרצה שלי לתקשורת, ד"ר דוד לוין, בכמה מלים. המתמודד מגיע מהפריפריה - המנטלית או הגיאוגרפית. הוא חוזר בשאלה או בתשובה, רוסי או אתיופי, או סתם מעוך. הוא עובר איזה תהליך של הזדככות וכור היתוך שבמסגרתו הוא חווה את הישראליות. אם הוא רוסי הוא ישיר שיר מזרחי. אם הוא מזרחי הוא ישיר שירי משוררים. בסופו של דבר הוא מגיע 'מטוהר' מזהותו הקודמת אל הגמר, ושם הוא ישלב את מה שהוא 'מביא' איתו מהפריפריה עם לב הישראליות. יהודה סעדו ישיר את שלמה ארצי, חגית יאסו את גלי עטרי, ודיאנה גולבי את ריטה. דווקא בשנה שהוא לימד אותי את זה התסריט הזה קצת גמגם, עם רוני דלומי, שהיא סתם בחורה מתוקה מלב הישראליות הבורגנית והמיין סטרימית, אבל בדרך כלל זה עובד. אז אני נורא מתמוסס וכמו יאיר ניצני בכיתי כששמעתי את האודישן של חגית יאסו (בגמר כבר בכיתי מרוב שיעמום, כי התהליך שהיא עברה הפך אותה לבלתי נסבלת ואת השירים לבלתי נגמרים) ושלחתי SMSים במידה, ובסך הכל הייתי ילד טוב קשת וראיתי גם את כל הפירסומות.

אני יודע שזה לא כך, ושזו ההפקה הכי צינית במדינה, וגם קראתי מאמר מאמם של בחור חכם בשם גבי פרנק שנותן ניתוח בורדזיאני  (נכון מילה סבבית? שמעתי אותה מג' ל' המנחה בתזה שלי ומייד אימצתי. הכוונה היא לניתוח לפי תורתו של בורדייה) מ א מ ם לכוכב נולד, ומי שרוצה באמת ללמוד את העניין לעומק שיעזוב את הפוסט הזה ויקרא את פרנק, עכשיו. אבל אני אוהב את האשליה. פעם בכמה שנים אני קונה כרטיס לוטו. אני יודע שאני לא אזכה. אבל אני מסתובב שבוע עם הכרטיס בכיס וקונה כל מה שאני רואה. אני נהנה מהאשליה. כך זה גם עם כוכב נולד. אני חושב שכל ההשקעה שלי באסמסים כל השנים לא הגיעה למחיר של כרטיס אחד, למרות שהאסמסים הולכים לאנשים הרעים בחברות הסלולר והכסף של הלוטו הולך למשכורת של אראלה ממפעל הפיס שהיא עובדת מדינה והאיש השמן וכל הדברים הטובים.

אז אני די ציני וסקפטי בקשר לכל מה שקשור שם ב-SMSים. כי למשל, כשבמקום לבקש לשלוח SMS אחד לתכנית, בעד מי שאתה רוצה שיישאר, התחילו לפצל את המתמודדים לארבע קבוצות וכל קבוצה מקבלת SMS, ואחרי כן צריך להצביע בשביל מי שהפסיד בסיבוב הראשון, אבל אתה לא רוצה שיודח בסיבוב השני, מה שמביא לדרישה לחמישה אסמסים לתכנית, אז הטריק המכוער מאחורי זה די גלוי לעין. אבל זה לא הורס את הסיפור הבסיסי. וזה נסבל, ואף אחד לא מכריח אותי להצביע.

אז בקיצור, מה שקרה עם מרגול החליף לי את הסיפור בסיפור אחר, שיש אנשים צינים שמנצלים את התמימות שלי, ומקדמים זמרים בשביל לעשות בוכטה. ואיך לומר, הרמיזות על קשרים בעולם התחתון לא כל כך עושות לי טוב, וכך גם העובדה שהזמר המזרחי לא ידוע כענף שממש מקפיד על דיווח אמת לרשויות המס - למרות שזו ממש הכללה, וכמובן שאי אפשר להגיד את זה באופן ספציפי על מי מהמעורבים. 

אז ניצלו את התמימות שלי, וזה נורא מעצבן אותי. ואני לא אוכל כבר להנות מהתכנית, וזה הכל באשמתך, מרגול. כי כשאת תאמרי לאיזה זייפן בן 16 באודישנים "התעוונתי עליך. אתה אדיר. עשית לי חעוונטיזות בכל הגוף" אז אני אחשוד שהכוונה היא שאת רומזת לאיזה אמרגן מאחורי הקלעים "בוא תחתום כאן, כאן וכאן, ותראה איזה יופי יהיה לשנינו". אז באמת יכול להיות שעם עומר אדם ועם לירון רמתי זה לא כך (וחשוב להדגיש שכנראה הם לא ידעו על המעורבות שלה). ויכול להיות שזה לגמרי במקרה. אבל אם אתם רוצים לשמור את הסיפור היפה והתמים אז אסור שזה יקרה. גם במקרה.

אז מה היה לנו כאן? חזירות ישראלית טיפוסית. מה שרואה את הכסף בכל מקום. אובדן התמימות. קפיטליזם חולני. כל הדברים שהמוחים מפגינים נגדם ברוטשילד. ובאמת הריאליטי הישראלי והשעשועונים הישראליים עברו דרך ארוכה מימי 'מקבילית המוחות' בה היה הפרס 'תלושים לקניית ספרים' (ולמיטב זכרוני גם בלי לציין את הרשת בה יירכשו הספרים), עד היום. זה כבר לא סוד שהגיבור האמיתי בתכניות כמו 'לעוף על המיליון' או 'אל תפיל את המיליון' הוא הכסף. הוא עומד במרכז. המתמודדים צריכים לעשות מעט מאוד או כלום במקרה הקיצוני. הם עצמם גיבורי משנה בעלילה. הם צריכים לבצע משימה אווילית, או להפגין ידע כללי בסיסי (לרוב ברמה של ניחוש מושכל) אבל הם סטטיסטים. מי שהם ומה שהם עושים הוא מדיום לקידום והצגת הגיבור האמיתי, שטרות כסף המוצגים בקידמת הבמה. זו בדיוק התרבות שהמוחים יוצאים נגדה. ולכן אברי גלעד, אתמול ב"אחד נגד מאה" נראה כל כך מקומם כשניסה להכניס פנימה את עניין המחאה. חבר'ה - זה עובד רק בגלל ההתנייה הזו שרואה בכסף את חזות הכל. אנחנו רוצים דברים אחרים. העם דורש צדק חברתי.

אז עכשיו גם כוכב נולד שם. המנגנון הערום שמאחורי הדברים נחשף. ערימות הכסף האדירות שנמצאו שם מאחורי הקלעים נחשפו לציבור. גם אם מרגול לא יצרה קשר עם העולם התחתון. גם אם הניהול שלה ושל עומר אדם זה הדבר הכי תמים והכי מתבקש והכי טוב מבחינה מקצועית, זה לא יהיה עוד כמו שהיה.

ועוד מילה אחת. באותו קורס של דוד לוין (קורס חובה! כולם לעזוב את הפוסט הזה ולהירשם)  לימדו אותנו מאמר מרתק - שאלוהים יעזור לי אבל אני לא זוכר מי כתב ואיפה ואין לי כוח לחפש - אבל אם למישהו זה יהיה מאוד דחוף אני אוכל לאתר - איך ה"סטאר אקדמי" שהוא הכוכב נולד של הערבים, קידם דפוסים דמוקרטיים במדינות ערב, והחדיר את הדפוס הדמוקרטי שהכרעות צריכות להתקבל בהכרעת רוב. אז באמת זה יופי, ואני ממש שמח. אבל אצלנו זה עשה בדיוק את ההיפך. 

אצלנו היה סוג של דמוקרטיה. אז היינו בנקודה טובה יותר מאחינו הערבים. והרעיון בדמוקרטיה, חברים, הוא לא זה שיש הצבעה ומי שמקבל יותר קולות עושה מה שהוא רוצה. יש כל מיני זכויות ובלמים ואיזונים וכאלה, וגם מין רעיון כזה של 'עריצות הרוב' שאומר שהרוב לא יכול לעשות מה שהוא רוצה למיעוט. הצבעות SMS כמו כוכב נולד די שוחקות את הרעיון הזה, והתוצאה היא למשל חקיקה גזענית, שאומרת שאם יש לי רוב, אני יכול למשל להגיד לך מה לעשות ומה להגיד, וזה אשקרה לא נכון ולא דמוקרטי. על זה אפשר וצריך להרחיב, ואם אלוהים ירצה והתזה תתקבל בברכה ויהיה גם דוקטורט, אז זה ממש נושא נחמד.

ועוד רעיון ממש מאמם לעורכי הדין שבינינו - אם יסתבר שאכן הייתה הטיה של הצבעות, ושנעשו כל מיני דברים כדי לקדם מתמודד זה ולא מתמודד אחר, אז תביעה ייצוגית של כל מי ששלח SMS בעונות המוטות היא משהו שדי מדגדג בקצות האצבעות - לא? אפשר להרוויח מזה בוכטה של כסף. אפילו יותר ממה שאפשר להרוויח מהייצוג של עומר אדם. 

ואסיים במשהו שונה. חבר שלי ארנון הרשקוביץ שאני מפנה לבלוג שלו "אבא יש רק אחד" בצד ימין, כתב על השיר המופלא הזה, של זמרת שעד עכשיו לא שמעתי עליה, שנקראת רות דולורס-וייס. אז ככה, היא לא הייתה בכוכב נולד. היא לא מילאה את קיסריה, ספק אם היא מילאה בחיים שלה פאב, אבל היא הדבר הכי מופלא ששמעתי כבר הרבה זמן, ואני מאוהב, פשוט כך.