הבלוג של אבו אלמוג

מכל האנשים בעולם היה זה אריה דרעי שהעלה את נושא המזרחים בשטרות. קצת רגישות, אריה. אני בטוח שלא תגיד לא לכמה טשרניחובסקים קטנים, ואולי לאלתרמן או שניים, גם אם אין ייצוג נאות למזרחים בשטר. איפה הייתם לפני שנתיים כשההחלטה הזו התקבלה? אה... בקואליציה. טוב. מילא. אבל בניגוד לרחל המשוררת - 200 ש"ח - שכתבה 'ובשורת גאולה לא אובה אם מפי מצורע היא תבוא', אני מוכן לקבל את הטיעון גם כשהוא בא מפי מי שמפעל חייו היה להרוס את האוכלוסייה המזרחית בארץ, להותיר אותה בפער תרבותי ומעמדי, בתהומות של בורות ואמונות טפלות, וגם, בהתנהלותו האישית, להכתים את שמם של פוליטיקאים מזרחיים, ולתת דוגמה שקשה מאוד יהיה להשתחרר ממנה.

אז מה? צריך מזרחים על השטרות? בטח שצריך. יש סוציולוג קנדי חכם, ריימונד ברטון, שכתב על יצירה של משאבים סמליים

(Raymond Breton, the production and allocation of symbolic resources: an analysis of the linguistic and ethnocultural field in Canada, 21 (2) Can. Rev. Soc. & Anthrop, 123, 125 (1984)) 

ובקיצור מה שהוא כותב זה שאם מישהו לא רואה את הפנים שלו במה שהמדינה מקרינה - בסמלים, בשטרות, במרחב הסימבולי המדינתי, אז הוא מרגיש ניכור. לא צריך להיות מנוי של קבע על הירחון הקנדי לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בשביל לנחש את זה. גם משפטן צנוע כמוני מניח שאלו פני הדברים. ילד מזרחי צריך לראות גם פנים מזרחיים על השטר. אין שאלה. אין ויכוח. העובדה שהוועדה הנכבדה שדנה בעניין לא חשבה על זה, ושהיא הייתה צריכה בשביל זה את דרעי, מראה על הרמות של העיוורון ושל ההכחשה של האפלייה הנמשכת של המזרחים.

אז מה, את מי לשים על השטרות? אני בכלל לא מתכוון להיכנס לשאלה אם יש משורר מזרחי מוביל שהוא גם מת (כנראה תנאי לכך שישימו אותך על שטר) וגם ברמה של צ'רניחובסקי, אלתרמן, גולדברג ורחל. ראש ממשלתנו הלך ליהודה הלוי, שזה קצת מצחיק לקרוא למי שכתב את 'לבי במזרח ואנוכי בסוף מערב' מזרחי. אם אני מסתכל על הספרייה שלי אני רואה את ספריהם של צ'רניחובסקי, אלתרמן, גולדברג ורחל, ולא של משוררים מזרחיים. כפי הנראה כדי להבין בדיוק מדוע, צריך להגיע לגראמשי ולמושג 'הגמוניה', אבל זה ייקח את הפוסט הזה לעומקים תיאורטיים בל ייאמנו, ויגרש את אחרוני קוראיו. נשאיר את השאלה הזו בצד. אפשר לחשוב על כמה שמות. סתם זורק שם - דוד בוזגלו. מי שרוצה לדעת למה מוזמן לקרוא את המאמר הזה, על היחסים המעניינים בין בוזגלו, חיים חפר וסלים הדדי.  את המוזיקה של הדדי אני שומע לפעמים. את המילים איני מבין, הסגנון המזרחי קשה לי לשמיעה, ובכל אופן זו מוזיקה גדולה, והקשר בינו לבין הפופולריזטור הגדול של סוג המוזיקה הזה, וממשיך דרכו זוהר ארגוב, שאותו אני אוהב מאוד, הוא מאוד גלוי.

אבל כאן עולה שאלה אחרת. למה לא ערבי? להם לא מגיע? בניכור ובאפלייה הם לוקחים את המזרחיים בהליכה. מזרחי יכול באיזה מקום להזדהות עם טשרינחובסקי, אלתרמן, גולדברג ורחל (להלן: טאג"ר), כי הם 'יהודים' וכי הוא הקריא בטקס יום הזכרון את 'מגש הכסף' ואת 'ראי אדמה כי היינו בזבזנים עד מאוד', ובטיול השנתי שר את 'שם הרי גולן'. הוא מזדהה גם עם סמלים אחרים של המדינה שאינם אשכנזיים בעליל (אלא אם כן תפנו אותי לאיזה מאמר של פמיניסטית מזרחית זועמת על זה שהמנורה היא סמל פאלי אשכנזוצנטרי, ושצריך להחליף אותה במשהו יותר פמיניסטי מזרחי). לערבי אין אפילו את זה. ערבי על שטר יכול להיות דבר גדול. לקירוב לבבות, לאמירה פשוטה - אתם אזרחים כמונו, ואנחנו אוהבים אתכם ומכבדים אתכם.

וכאן יש דווקא כמה שמות בולטים, ברמה של טאג"ר לפחות. הנה, זוכה פרס ישראל, איש רוח משכמו ומעלה, אמיל חביבי. יש עוד, עוד הרבה. לא נלך למחמוד דרוויש כי היום שבו הוא יופיע על שטר של מדינת ישראל יהיה יום מאוד מוזר בקריירה של דרוויש ובהיסטוריה של מדינת ישראל. אז יש גם מישל חדאד, ובטח עוד כמה שמות. אבל חביבי הוא הבחירה הטבעית. הוא אולי היה יותר סופר ממשורר, אבל ייסד גם כתב עת לשירה. אתם יודעים מה? צריך משורר? נלך על תאופיק זיאד. שירה גדולה, לכל הדעות. חבר כנסת במשך שנים. מת מוות טראגי. לא בנוי על שטר? 

זה לא יקרה. זה לא יקרה כי בממשלה יושבים שונאי ערבים בית"ריסטים מהסוג שעשו את המוות לשחקנים הצ'צ'נים בביתר ירושלים (באמת הייתי רוצה לראות איך רוכשים בשטרות האלה פירות וירקות במחנה יהודה. יש לך עודף מחביבי? אם תביא לי זיאד אולי יהיה לי.) וגם מישהו ששואל את עצמו כל הזמן 'מה זה ישראלי' והתשובה שהוא נותן - מה שאני רואה כשאני מסתכל בראי (כמובן גבר, אשכנזי, מהעשירון העליון), וכל השאר לא. אבל אפשר לחלום.

נסיים עם קטע מדהים של אמאל (התינשאי לי?) מורקוס, למילים של תאופיק זיאד. זה שיר מאוד פשוט נגד מלחמות ובעד אהבה. את מי שכתב את זה צריך להנציח על שטר. לעת עתה נסתפק ברחוב בשפרעם ובנצרת. כמובן שבמדינה הדאהריסטית הוא יהיה על שטר של 500 בישליק. עד אז תהנו מהשיר. יום ל"ג בעומר שני נפלא לכולם!