לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 


"פנימי גובלן" הוא מונח שלקוח ממערכון של הגשש החיוור המדבר על סוג של תפירה עילית.ככה הייתי רוצה שיחשבו על הכתיבה שלי,סוג של כתיבה עילית .
כינוי:  טליק

מין: זכר

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2017    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2017

מסע הקסם המיסתורי


טוב  ,מצא חן בעיני לכתוב את שם השיר של הביטלס בכותרת


אבל צריך לומר את האמת,מה שמתחיל היום הוא אומנם מסע,כזה שיתחיל להבריא אותי ,אבל קסם אני לא בטוח שיש בו והוא מיסתורי במידה ,כי התהליך לא קצר ולא ממש מלא הפתעות.


אתמול הייתי אצל רופאת המשפחה עם הדרישות הכתובות של הראומטולוגית שאצלה הייתי באופן פרטי,


הרופאה הסתכלה על רשימת הדרישות ואמרה  וואו הלכת למנהלת מחלקה ראומטולוגית בבית חולים גדול.יכול להיות שהיא לא הייתה אליך נחמדה אבל היא מקצוענית מהמעלה הראשונה ואני מציעה,כך היא, להמשיך את הברור אצלה.


אחכ הוסיפה כהנה וכהנה בדיקות.


הייתה לי כוונה להתייצב הבוקר בקופת חולים לבדיקות הדם וממש עמדתי לצום מאתמול בערב עד הבוקר.


אפילו לקחתי חופש היום לצורך העניין אבל אז גיליתי בהערות המצורפות לדף הבדיקה, שאם אני נוטל כדורים של חומצה פולית עלי להפסיק לקחת אותם 3 ימים לפני בדיקת הדם.


נו אז הכוונה ללכת היום לבדיקות דם התאיידה ואותן אעשה ביום שני הקרוב ,אבל הרופאה גם נתנה לי לעשות צילומי רנטגן ואותם אעשה הבוקר.


אחכ אולי אנצל את יום החופש הזה לאכול חומוס באבו חסן שמזמן לא ביקרתי בו,


אעשה כביסה כי יש לא מעט 

והמהלך הכי חשוב של היום יהיה מהלך שאני אף פעם לא מגיע אליו וזה לזרוק מארון התרופות את כל התרופות שפג תוקפן והן ממלאות את הארון.(טוב זה לא באמת ארון אלא סלסלה גדולה שמתפקעת מרב תרופות שאין בהן צורך)


דבר נוסף שאני רוצה לעשות זה להוציא מארון השרות את כל התמונות ששוכבות שם למטה ולמיין אותן.


עד עכשיו התעצלתי לעשות את זה כי בארון השרות במיקום של התמונות יש המון תיקים ומזוודות ושקי שינה וכל מיני פריטים שסתם ממלאים את המקום הזה והגיע הזמן לפחות לחלץ את התמונות ולחשוב באיזו דרך לשמור עליהן.


הילד הצעיר נמצא ברגילה.


בסופה הוא יחזור למבוא דותן לגד"סר גבעתי, בהמתנה לקורס שיעבור בעיר הבה"דים.


מסתיים אוקטובר ,נובמבר הוא החודש שלי ,עוד לא תכננתי מה לעשות ביום ההולדת מלבד הרצון לעשות טיפול קוסמטי מפנק,ככה בא לי,למרות שאם הוא כולל הוצאת שחורים אז הפינוק די מתבטל:-)


כך או כך אני בכלל לא מכיר קוסמטיקאיות וגם זוגתי לא,כך שזו רק תוכנית שלא ברור אם תתממש.


אני סיימתי,תיהיו טובים


 

נכתב על ידי טליק , 31/10/2017 07:08  
20 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של טליק ב-1/11/2017 11:40
 



נ.ב.


אני רואה את הסרט על שלמה ארצי בערוץ 8 "הנמוך עם הטוקסידו"

ופתאום זה הכה בי:

שכחתי להזכיר את הספר הכי טוב שקראתי לאחרונה ביי פאר.

"פאני וגבריאל" שכתבה נאווה סמל על משפחתה .

ארצי לא מוזכר שם

הסבא והסבתא הם גיבורי הספר והסיפור יותר ממופלא.

מומלץ בכל פה.

נכתב על ידי טליק , 28/10/2017 20:36  
קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פוסטשבת- ספרים רבותי ספרים !


עד ראש השנה האחרון היה לי מחסום קריאה,לא הצלחתי לקרוא,יותר מידי הסחות דעת

אבל אז עשיתי החלטה,אני אוהב לקרוא,אני נהנה,בוא ניצור מצב שאבצע את זה.

לרגל המאורע (וגם בגלל שהיו לי תלושי חג..) קניתי בצומת ספרים 4 ספרים ועליהם הוספתי עוד 3 ספרים מהספריה

הנה הרשימה:

אייל חלפון-בת דודתי לילי (חלפון הוא במאי ותסריטאי שכתב כמה ספרים,הספר הזה עוסק בלילי בוכמן,תל אביבית משכונהצפונית שנשלחת לשכונה תל אביבית דרומית כדי שתפסיק להתראות עם מיקו,פושטק שמנגן בלהקת רוק.

הזמן:ערב מלחמת ששת הימים ומרגע זה הספר סובב סביב  לילי, המשפחות שסובבות אותה ותולדות המדינה.

הספר השני של סייד קשוע "עקוב אחרי השינויים"מוגדר כסיפור שהישראלים מספרים לעצמם על חייהם, אבל לא פחות על משמעות היווצרות שמועות בחברה הערבית הישראלית ואיך שמועה כזאת לוקחת את החיים של הגיבור לכיוון אחר לגמרי ממה שחשב שיהיה. ספר עצוב ומכאיב.

השלישי הוא הספר של ניסן שור ,הישראלי הניצחי'

שור עולה מגל העליה מברית המועצות בשנות ה90 מספר על חייה של משפחתו וחבלי הקליטה שלהם בארץ. הפסקתי לקרוא באמצע,לא זרם לי ואולי עוד אחזור אליו.

ירמי פינקוס"בזעיר אנפין"עדיין לא קראתי

נטע חוטר "תזכירי לי מי את". לוקח כמה עמודים כדי להכנס לספר אבל מהרגע שנכנסתי,לא עזבתי

כתיבה חכמה,שנונה מרתקת,אני מאוד נהנתי

ימימה חובב "אורנים"עוד לא קראתי. קראתי עוד 2,3 ספרים שהחזרתי כבר לספריה

והאחרון שסיימתי אתמול הוא החדש של ג'ון גרישאם"המתריעים"

גרישאם הוא  אחד מסופרי סיפורי המתח הטובים בעולם כיום והוא יודע לתפור סיפור מתח מהמעלה הראשונה.

אז  איך שיניתי את הרגלי הקריאה שלי? הבנתי שאני מוסח דעת,

הפייסבוק ,הטלויזיה,הוואטס אפ וההתרעות האחרות מהסמרטפון מפריעות לי לקרוא.

הזזתי הכל הצידה,נכנסתי לחדר השינה בכל פעם שרציתי לקרוא,ערום מהשפעות ,בלי טלויזיה ,בלי סמרטפון ופשוט קראתי.אני אומר לכם,תענוג צרוף.

אגב הזדמנות לצאת מהארון בסוגיית ספרים, אז הפסקתי לקרוא באמצע את הספר של מאיר שלו "גינת בר"

.אני יודע,אני יודע,חטא גדול

שליו בעיני הוא אחד הסופרים הכי טובים שיש וקראתי את כל ספריו אבל בספר הזה עם כל הכבוד, כמה אפשר לקרוא על עשבונים ועל גינה ועל מריצות ומזמרות,אז אולי מסתתר מאחורי התאורים האלה משהו שלא עמדתי על טיבו ואת החלק הראשון בספר צלחתי ,אבל אחכ התחיל לשעמם.

ימחל לי שליו ואולי אחזור לנסות לקרוא את החלק השני.

אפרופו קריאה,אני לא מנוי על עיתון הארץ אבל יש לי אפליקציה של העיתון בטלפון רק שהעיתון התחכם וסגר את כל הכתבות המענינות למנויים בלבד וזה מרגיז.

אבל אני גיליתי פירצה!

תורידו אפליקציה של העיתון דה מארקר ומצד ימין למעלה באפליקציה ,כשולחצים על הסימון נפתח טור של אפשרויות כניסה ואחד מהם מכניס אותכם בדלת האחורית לכתבות של עיתון הארץ ושם הן לא חסומות. הענין שלא כל הכתבות הסגורות למי שאינו מנוי, נמצא ברשימת הכתבות ,אבל גם ככה תרגישו ש"דפקתם"את הארץ:-)

אני מנוי מזה כמה שנים טובות על המהדורה המודפסת של ידיעות אחרונות,כן מודה אני אדם של הרגלים .

אבל בשנה האחרונה אני מוצא את עצמי לא קורא את העיתון של סוף השבוע,לא את כולו ובעיקר לא את המוסף 7 ימים.

אל תקלו ראש בהצהרה הזאת,מאוד אהבתי לקרוא את המוסף,היום אני כמעט ולא פותח אותו.

שלמה ארצי יודע לשיר מצויין אבל ככותב טור הוא לא מובן ולא מעניין,רענן שקד מתנשא גם כשהוא מנסה מאוד לא להיות כזה וכל שאר הכתבות רדודות ולא מענינות אז למה בכלל לטרוח לקרוא.

מוסף השבת ו7 לילות זה שני המוספים שאני עדיין קורא אבל לא ירחק היום שכנראה אוותר גם עליהם ואני בטוח שאשאר בחיים.

לסיום ולא קשור לנושא שעליו דיברתי:

אתמול כאמור קבוצתי האהובה יצאה למשחק חוץ קשה נגד הפועל תל אביב במושבה.

הייתי בלחץ כל הבוקר, כי לא רכשתי כרטיסים דרך אתר האינטרנט של משרד הכרטיסים,קבוצת הוואטס של אוהדי קטמון רגשה וסערה מהבוקר והכניסה יותר לחץ לאלה שלא היו כרטיסים.

ב12:40 יצאנו מהבית, בתי ואני, ב13:05 היינו באיצטדיון המושבה ליד קופות ריקות מאוהדים,רכשנו כרטיס ואז הלכתי להחנות את האוטו מחוץ למתחם האיצטדיון כי הוזהרתי שכשיש קהל גדול ,היציאה מהמתחם לוקחת הרבה זמן.

בפועל חניתי כ 100 מטר מהאיצטדיון מעבר לכביש הראשי וכך עשו עוד כ1000 איש שכנראה הכירו את הסוגיה:-)

בכל מקרה חיכינו לשריקת הפתיחה בפאב שפירא שנמצאבמת חם האיצטדיון,צולמנו לתוכנית ספורט בערוץ הספורט שאין לי מושג מתי תשודר

ונכנסנו למגרש.

ב10 הדקות הראשונות אבד לי צעיף העידוד אבל המשחק פיצה על עוגמת הנפש:-)

יצאנו תיקו 1:1 עם קבוצה שיש לה תקציב שהוא גדול פי 5 מהתקציב שלנו ,עם קהל אוהדים שאתמול היה גדול פי 3 וחצי מהקהל שלנו ועמדנו בפרץ.

תצוגת עידוד כמו שהקהל שלנו נתן אתמול לא ראיתי וחוויתי הרבה זמן.

וזה הוסיף לחוויה הכללית מכל מה שסבב את המשחק.

הייתה לי ולבתי חוויית אבא בת שלא חווינו הרבה זמן ! ואשמח בקרוב לעשות את זה שוב.

פוסט שבת,בעוד שעה משחק של הנוער בנס ציונה למרות מזג האוויר.

אני סיימתי,תיהיו טובים

 

נכתב על ידי טליק , 28/10/2017 09:09  
22 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של טליק ב-3/11/2017 08:45
 



לדף הבא
דפים:  

468,068
הבלוג משוייך לקטגוריות: משפחתי וחיות אחרות , ספורט , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לטליק אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על טליק ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)