"ד"ר תציל אותי" אבל זו כותרת מפחידה מידי
ולמה להפחיד סתם?
אבל סוף כל סוף קבלתי "דיאגנוזה" מדוייקת על מצבי
או יותר נכון למצבי בבלוגיה
בYNET יש כתבה על הבלוגים בישראל,כל הבלוגים
הכתבה די מטורחנת ולא ממש תפסידו אם לא תקראו אותה
אבל חלק אחד הוא מאוד מעניין שם
לחלק הזה הם קראו "להאכיל את המפלצת"
הרשו נא לי לצטט כמה חלקים ממנה:
"במונחי תוחלת חיים של בלוגים שנה אחת שקולה לארבעים שנה של אדם"
ובהמשך נכתב
"רוב הבלוגים לא צולחים את השנה השלישית בגלל שחיקה"
אז אחרי דעת מומחים זו
אפרש לכם יקיריי מה זה אומר מבחינתי:
מבחינת הבלוגיה אני כמעט בן 120 !(אז זה לא ממש אפקטיבי לברך אותי ב "עד 120" כי אני ממש כבר שם..)
ועכשיו אני מבין למה אני חסר אוויר בקשר לכתיבה בשנה הזאת
היום אני נמצא כאן שנתיים ו11 חודש !
עוד חודש למנאייק ואני כאן 3 שנים
ואז אני חוצה בצעד כושל את הרוביקון
ולפני תיהיה פרוסה הערבה הפוריה והדשנה מלאה בעצי פרי ומים
שתניב מן הסתם פוסטים מלאי חזון ויצירתיות( HO YE...)
וברצינות
השנה הזאת,השלישית באמת הייתה שנה לא קלה מבחינת כתיבה
לא פעם היה נדמה שכבר כתבתי הכל ולא נותר לי על מה לכתוב
לא הייתה לי אנרגיה לקרוא פוסטים של אחרים כמו גם לתור אחרי בלוגרים חדשים ומבטיחים
והסתכלתי( או קראתי נכון יותר ) בעיניים כלות פוסטים נהדרים של חברים פחות ותיקים ממני
כמו למשל הפוסט של היום של פוסי גאלור יקירתי
וכשקראתי את הפוסט שלה הרגשתי שהייתי שם,במקום שלה ולרגע חשתי דקירה של קנאה
אחכ הבנתי שהיא נמצאת במקום הזה
ואני באחר
לה הייתה הארה כזאת ולי אחרת
ומייד התנחמתי בעובדה שלמרות ותיקותי כאן בישרא
אני עדיין פתוח להארות
ואין כמו הארה טובה לאושש גם שועל ותיק כמוני...
אני כותב את הפוסט הזה בסוג של הומור
למרות שזה לא היה "גילוי" מדהים אודות הקושי של השנה השלישית
ובכל זאת
מעטים הבלוגרים הפעילים כאן שבלוגם הוא בעל 4 ספרות
וזה אומר שהשחיקה בהחלט גדולה וקשה
אני מניח שאני נמצא כאן בעיקר בגלל שמצאתי כאן מרחב בטוח להיות אני
תמיכה ענקית
ומקום שבו לא שופטים אתך אוטמטית
וזה חברים לא דבר של מה בכך
ואני לא מאמין שאני כותב את זה,אבל שיהיה למכבי בהצלחה הערב בגמר היורוליג
כי אחרי הכל זה ספורט
והטוב מנצח
תיהיו טובים ונדיבים
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
