אני בכלל מסיפור אחר

לפתע כבו הקולות שבקשר ולא שמענו את מרכז הבקרה

אומרים שכשאלוהים בראה את העולם היא בראה בהתחלה רק נשים, הרבה נשים, ורק אחר כך היא בראה את הגברים. לא ברור למה היא בראה את הגברים, אני חושבת שזה בגלל שאף אחד לא מושלם, אפילו לא אלוהים.

הסברה שרווחה בעולם הפרימיטיבי הייתה שבהתחלה נבראו רק שני אנשים, אדם וחוה. סברה בלתי הגיונית בעליל לנוכח המגוון הרחב של הגזעים שקיימים בעולם. מוזר שלמרות התפתחות מואצת של העולם הישן במאה העשרים, הסברה המגוחכת הזאת המשיכה להתקיים עד למאה העשרים וארבע. תחליף הגיוני יותר לסברה האבסורדית הזאת הוצע בסוף שנות השבעים של המאה העשרים על ידי מטיף בשם דאגלס אדאמס, אך היא לא התקבלה על ידי הממסד.

לפני מאה שנים בערך מדען צעיר בשם שרייבמן גילה את מה שידוע היום בתור "המחזוריות הבלתי שרירותית של תופעות הטבע" או בקיצור המבששל"ט. שרייבמן מיפה את תופעות הטבע במשך חמש מאות שנים וגילה בהן תבנית, “התבנית של שרייבמן". התבנית שלו הוכיחה שאסונות טבע אינם שרירותיים אלא נגרמים על ידי יד מכוונת, כלומר מישהו או משהו תכנן אותם. התגלית שלו עוררה בהתחלה התעוררות דתית כלל עולמית. כל הדתות ראו זאת כהוכחה ניצחת לצדקתם, אך האופוריה הדתית נמשכה רק שנה אחת שבסופה פרסם שרייבמן את התגלית השנייה שלו.

התגלית השנייה חשפה את ה"מקור”. שרייבמן בעזרת חברו האסטרונום גרינפלד גילו שה"מקור", כוכב במערכת השמש שלנו שעד אז נראה קטן וחסר חשיבות שולח אלינו גלים תת קוליים שמשפיעים על מזג האוויר. התגובה הראשונה לתגלית הזאת הייתה הוקעה מוחלטת על ידי כל הדתות. שרייבמן שעד אז נחשב לנביא חשוב בעניי כל הדתות הוקע ככופר שדינו מוות. אבל אז נוספו מדענים נוספים שחקרו את התופעה וכולם היו תמימי דעים שששרייבמן וגרינפלד צודקים. המקור שולם אלינו גלים מחזוריים שגורמים לכל אסונות הטבע, המקור היה ללא ספק המקור למבששל"ט.

אנשי הדת שהגיבו בהתחלה בהיסטריה התחלקו לשני מחנות. חלק התעשתו תוך זמן קצר ואמרו שהתגליות החדשות הן הוכחה ניצחת לאלוהות, ושהמקור הוא גן העדן הנצחי. והחלק השני איבדו את אמונתם. אוכלוסיית הכופרים הלכה וגדלה וכיום מלבד מיעוט קטן רוב האנשים מאמינים שהמקור הוא המקור לכל הצרות שלנו, אין ספק שהכוכב שלנו קשור למקור בקשר הדוק, פעילויות סייסמוגרפיות חריגות אצלנו ושינויי מזג אוויר קיצוניים נובעים מאותות הנשלחים מהמקור.

במאה השנים שחלפו מאז התגלית טובי המוחות בעולם עמלו על דרך לנתק את השפעת הקרן הנשלחת מהמקור אלינו, אך הם נחלו כישלונות רצופים. הטכנולוגיה ממנה בנויה הקרן הרבה יותר מתוחכמת מזו העומדת לרשותינו. בנוסף קיים חשש מההשלכות הלא ברורות של ניתוק כזה, לא ברור מה יהיה גורלו של כדור הארץ ללא הקשר הזה, האם יוכל להתקיים בלעדיו?

ולכן המין האנושי הגיע למסקנה שהסיכוי היחידי שנשאר להבין את ה"מקור" הוא לשפר את מהירות הטיסה של החלליות שלנו ולטוס אליו.

לפני שלוש שנים כשהסתיימה בנייתה של החללית הראשונה שטסה במהירות הגדולה ממהירות האור הוחלט לשלוח אותה למקור. צוות של חמישה אסטרונאוטים עלה על סיפון מקור1. שיגור החללית שודר בשידור ישיר ברחבי כל העולם, ההתרגשות הייתה אדירה. פרשנים בכל הערוצים העלו תאוריות למה שצוות החללית ימצא במקור, אבל אף אחד לא דמיין את התרחיש שקרה במציאות.

ההמראה נראתה מבטיחה, אך משהו השתבש וכשהחללית יצאה מהאטמוספרה של כדור הארץ והיא התפוצצה לרסיסים בשידור חי. בשניות לפני הפיצוץ נשמע קול לחש בקשר שאמר "אל תבואו אליי".

החוקרים של סוכנות החלל גילו שבזמן פיצוץ החללית קרן תת קולית מהמקור נשלחה לחללית. זה הוכיח מעבר לכל ספק שהמקור שולט בכדור הארץ בצורה מודעת, ושמישהו או משהו במקור לא רוצה שאנחנו נגיע אליו.

לא דיי בתקרית מצערת כזאת כדי לרפות את ידיו של המין האנושי. שנה אחרי הכישלון שנחל שיגור מקור 1 נשלח צוות מקור 2. ספינת החלל שלהם הייתה מצוידת במנגנון הסוואה מתוחכם שהיה אמור למנוע את גילוי החללית. אך הפעם החללית אפילו לא המריאה, היא נשארה מקועקעת לאדמה. כשהספירה לאחור תמה כבו המנועים של החללית וצוות החללית לא הגיב לקריאות הקשר.

אני הייתי בצוות החילוץ הראשון שפרץ לחללית מקור2. מצאנו את הצוות כולו שוכב על הרצפה ללא רוח חיים מלבד אסטרונאוטית אחת שישבה קפואה על הכיסא שלה ומבט מבועת בעיניה.

-”היא לא רוצה שנבוא" היא אמרה

ניסינו להבין מי לא רוצה שנבוא אבל התשובות שלה היו מבולבלות ולא ברורות.

נתיחה שלאחר המוות לא מצאה שום סיבה מוסברת למוות של ארבעת חברי הצוות, נראה היה שכל הארבעה לקו בדום לב בו זמנית. גם הספינה שבקה חיים וכמותם של ארבעת האסטרונאוטים גם פה לא נמצאה סיבה לדממה שפשטה בספינה, כל המכשירים הפסיקו לעבוד באותו הזמן שחברי הצוות קרסו.

שניות לפני שהכל נדם קול רם של אישה נשמע צועק ברחבי העולם כולו:

-”אמרתי לכם לא לבוא אליי! גברים, רק אלימות אתם מבינים”

בכל ארץ וארץ הקול דיבר בשפה אחרת, כל ארץ בשפה המדוברת בה.

ואז הבנו שאלוהים היא אישה.

כך קרה שמוניתי לעמוד בראש צוות אסטרונאוטיות שיטוס למקור. אנחנו מקוות שהעובדה שהצוות מורכב מנשים בלבד תמנע מאלוהים להשמיד אותנו. אנחנו סומכות על כך שכשם שהיא חסה על חיי האסטרונאוטית היחידה שהייתה במקור2 כך היא תחוס על צוות מקור3.

הטיסה מתוכננת למחר בבוקר, מצפה לי לילה ללא שינה, לילה של דאגות.

בלב כבד עלינו על הסיפון, בתור המפקדת השתדלתי לשמור על חזור קשוחה אבל רעדתי מבפנים. ההמראה עברה בשלום, כשיצאנו מהאטמוספרה של כדור הארץ התחלתי להירגע. אך אז קרה דבר מה מוזר, לפתע כבו הקולות שבקשר, ולא שמענו את מרכז הבקרה. הלב שלי החסיר פעימה, כבר ראיתי איך גורלנו יהיה כגורל הצוותים הקודמים, ואז נשמע קול זר של אישה בקשר

-”מה אתן רוצות?”

היא שאלה, הפעם הקול היה רגוע ולא כועס. כולן הסתכלו עליי והבנתי שבתור המפקדת אני צריכה לענות

-”מי את?” שאלתי

-”אלוהים" היא ענתה. התפלאתי שהיא משתמשת בשם הישן של כדור הארץ, ציפיתי לשם חייזרי, שונה

-”זה שם שאנחנו המצאנו" אמרתי

-”זה שם שהמצאתי עוד בתקופה שדיברתי אתכם"

-”דיברת איתנו?” התפלאתי

-”את לא קוראת היסטוריה?” שאלה בתוכחה "שמעת על התנ"ך? אדם וחווה?”

-”זה אמיתי?” שאלתי, המומה

-”שטויות" היא ענתה

-”אני לא מבינה" הקשתי

-”פעם חשבתי שזה יהיה יותר מעניין אם אני אדבר אתכם, אבל העולם שלכם היה פרימיטיבי נורא ולא היה שם כבוד לנשים, לכן דיברתי בקול של גבר, המצאתי את הקטע של אלוהים כדי לקבל כבוד וכדי שידעו מי אני. דיי נהניתי מהפחד של בני האדם כשפניתי אליהם"

-”אז את בראת את אדם וחווה?” שאלתי

-”אני בראתי את הסיפור" ענתה

-”אני לא מבינה" הקשתי

-”רציתי כבוד, רציתי שיפחדו ממני, רציתי שיבינו שלא כדאי להתעסק איתי. אז המצאתי את הסיפור הזה והפצתי אותו. דאגתי שהאישה תהיה החכמה בו, אבל איכשהו כמו כל רכילות טובה הסיפור התדרדר ובני האדם הוסיפו את הנחש. הוא בכלל לא היה בסיפור שלי, בסיפור הראשוני שסיפרתי חווה החליטה לבד לאכול מעץ הדעת כי היא הייתה החכמה, לא כמו אדם שהיה דביל צייתני"

-”ואת מי בראת קודם, את אדם כמו בסיפור?” שאלתי

-”בקטע הזה אני מודה שפישלתי, בראתי קודם נשים, אבל אחרי כמה שנים זה נהיה משעמם אז הוספתי להן גברים ואז העולם שלכם התחיל להתדרדר"

-”את קיימת כל כך הרבה זמן, את ההתחלה והסוף של הכל?” שאלתי

-”אני בת שלושים וחמש" היא ענתה

-”יש לכם ספירה שונה?”

-”לא שלושים וחמש בשנות כדור הארץ. היוצרים ישנים הרבה.”

-”היוצרים?” שאלתי

-”כן, היוצרים של החיים. זה חלק מדרישות התפקיד, זה נמצא בחוזה העבודה. העסק הזה דיי מגביל ופוגע ביחסים זוגיים, אבל המשכורת טובה, והעבודה דיי מאתגרת"

-”אני לא מבינה, גילינו שכל אסונות הטבע נגרמו בעקבות הוראה מהמקור לא יכול להיות שאת ישנה רוב הזמן"

-”ברור שאני לא צריכה להתעסק בעניינים פעוטי ערך כמו יצירת רעידות אדמה, את זה המחשב עושה. אנחנו מתכנתים אותו ליצירת אסונות בצורה מחזורית, אני מתעסק בעניינים יצירתיים יותר"

-”אבל למה? למה להרוס? למה להרוג?” צעקתי

-”היי, תרגעי. בלעדיי לא היית קיימת"

-”למה יצרת אותנו אם את פוגעת בנו כל הזמן?”

-”ריינטיג" היא ענתה

-”מה?”

-”רייטניג, גם לכם יש את זה. הרשתות רוצות אקשן, אין אחוזי צפייה גבוהים בעולמות בלי אסונות ובלי מלחמות. אנחנו מקפידים על אוצרות טבע מוגבלים, תנאי מזג אויר קשים וזה מבטיח הרבה מלחמות ואקשן וזה נותן רייטינג"

-”אז מה אנחנו בשבילכם, תוכנית ראליטי?”

-”כן, לא צריך להיעלב, אנחנו יצרנו אתכם, בלעדינו לא הייתם קיימים. אנחנו לא אוכלים אתכם, רק מכניסים עניין לחיים האומללים שלכם"

-”מה יקרה עכשיו?” שאלתי בחשש "את תתני לנו להגיע למקור?"

-”הבמאי רצה אקשן, הוא טען שהרייטינג ירד לכן עזרנו לכם למצוא את המקור. הפיצוץ של החללית הראשונה זכה לצפיית שיא, בשנייה הוספתי את הצעקה כדי לא לאבד את המומנטום"

-”מה עם החללית שלנו?”

-”אני צריכה להתעדכן ברייטינג הנוכחי ואז נחליט, הקהל אוהב דם, אבל גם סיפורים אנושיים מידיי פעם. בגלל זה השארתי אסטרונאוטית אחת בחיים בשיגור הקודם"

-”אבל מה איתנו, תתני לנו להגיע למקור?”

-”החוק אצלנו אוסר הגעה של שחקנים לכוכב, מצטערת"

שוב השתררה דממה בחללית. הדממה נמשכה כמה שניות אחריהן שמענו את כדור הארץ בקשר.

-”מקור 3, מקור 3, תענו" הם קראו לנו

בזמן שדיווחנו על המפגש בקשר, החללית שלנו שינתה את מסלולה וחזרה לכדור הארץ.

כשחזרנו לכדור הארץ עברנו כל האסטרונאוטיות תחקירים בסוכנות החלל שערכו שעות רבות. הם רצו לדעת הכל על השיחה שנערכה בחללית, מסתבר שהשיחה הזאת לא נקלטה בכדור הארץ ולא הוקלטה במחשב החללית שלנו. הסוכנים שלנו ניסו לשחזר אותה מהעדויות שלנו.

בבית גיליתי שהפכתי מאסטרונאוטית אנונימית לכוכבת טלוויזיה מחוזרת, תכניות אירוח מכל הערוצים מזמינות אותי לשידורים. אני מוזמנת לאירועים של מפורסמים, אירועים של כוכבי קולנוע, כולם רוצים לשמוע מה יש לי לספר.

כלפי חוץ החיים שלי מושלמים, אבל בלילות אני שוכבת במיטתי מבועתת, מסתובבת ולא מצליחה לישון, מפחדת ממה שהיא מתכננת לפרק הבא.