לא מבינה מה עובר עלייי !!!!!
אני בחיים לא יצליח .
אני מאמינה שזה הכל עניין של המחשבה שלי..
וכרגע המחשבה שלי מעוותת ועם המחשבה הזאת כלום לא יעבוד.
אני אוכלת ואז אני אומרת.. אוף אכלתי..אז אם אני יאכל עוד לא נורא.. וככה הכל נגרר גם אם אני בכלל לא רעבה.
המוח שלי נדפק.
וזה מדכא!
אני באמת לא יודעת מה לעשות.. אם למישהי יש עצות בשבילי זה יעזור מאוד.
היום עברתי את ה-800 ק'. אכלתי 1000 ק' שחצי מזה, זה שטויות.
אני מאוכזבת מעצמי ברמות מטורפות
אבל אני באמת לא יודעת מה לעשות עם עצמי.
אני סוג של מיואשת .
מחר-
אני מתחילה ללמוד ב8 ומסיימת ב13:30.
ישר אחרי בי"ס אני הולכת לקנות תחפושת ושטויות כאלה...
ואח"כ יש לצופים עד מאוחר....
בקיצור אני לא אהיה בבית עד מאוחר..
אוכל?
אין לי מושג
כי תכלס זה יום אדיר לצום. אבל אני לא שלמה עם עצמי ולא מאמינה שאני יצליח.
*עלובה*
אז...
בוקר- נסקפה[40] =40 ק'
בי"ס- כלום. [0]
צהריים- אני אהיה מחוץ לבית... אז אני בטח יאכל בחוץ. גג עד= 670 ק'.
ערב- 2 פירכיות [70] עגבנייה[20 ק'] = 90ק'
בקשר לצהריים..
אני לא מתכוונת לאכול 670 ק'.
עד מותר לי עד 800 וזה מה שנשאר בלי הבוקר והערב..
אני אשתדל כמה שפחות.
סה"כ- 800 ק'. [בעיקר תלוי בצהריים]
הלוואי והמחשבה שלי תשתנה.
בהצלחה3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
