בית פרטי, מוזיקה ,אוכל ,פיצות ואנשים יפים.
אכן ארגנתי ,ליתר דיוק סבתא שלי ארגנה (:
מסיבה מדהימה.
אז כמו בכל מסיבות הבית תמיד בהתחלה הכל נראה גרוע והובלה לכשלון.
אנשים יושבים,מדברים ,אפילו לא קמים לקחת אוכל.
ואז התחילה המוזיקה, לא הייתה מוזיקה מי-יודע-מה כי התבלבלתי עם כמה דיסקים
אבל זרמנו עם מה שיש.
רקדנו כמו במסיבות טבע, כמו אנשים על סמים זה היה כ'כ מצחיק בחיים לא אשכח את זה.
וכמו בכל מסיבת בית יש את אלה שלא מוצאים את עצמם, את אלה שיושבים בחדר הסמוך לסלון או את אלה שיושבים
או סתם את אלה שלא קשורים לחיים.
וכמו בכל מסיבה אלה שלא מוצאים את עצמם הולכים ראשונים.
ומשום מה כשזה קורה, תמיד נדמה לי שרק אז מתחילה המסיבה.
כאילו חיכו לרגע הזה שהם ילכו.
כמה רקדנו וצחקנו, באמת שהיה מדהים!
הרבה זמן לא נהנתי ככה, ועוד פחדתי שלא יבואו אנשים.
ואיך סבא שלי אמר .. "מדד המסיבה נמדד על שני צירים. מדד החברים ומדד הזמן."
אז באמת הגיעו כולם, ונשארו עד שלוש בלילה.
ואני בקושי נרדמתי אח''כ עם כל ההתרגשות .
בחיים לא אשכח את הערב הזה. את מסיבת יום ההולדת ה-16 שלי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
