איך פגשתי את אבא

ילדים, התקופה בה יצאתי עם כמעט-אמא-שלכם היתה אחת התקופות המרגשות והמלהיבות בחיי - כמו כל דבר שעושים לראשונה. הדייט הראשון, הנשיקה הראשונה - הכל היה כל כך חדש וזוגי, שלא היה דרוש שום דבר נוסף.

גם בדייט השני חזר לו הריטואל - איסוף מהבית, בילוי נהדר והחזרה לאותו המקום, וגם בדייטים הבאים. איכשהו תמיד אביכם היה הממונע מבין השניים, ואיכשהו לא היתה חניה ליד הבניין שלה אז אביכם לא היה יכול לבצע תכסיס "ליווי עד דלת הבית" או משהו בסגנון. בלית ברירה נותר אביכם עם תעלולי המכונית הישנים, וקיווה שאולי יום אחד כשתתמסד לה הזוגיות הוא וכמעט-אמא-שלכם ימצאו להם את החדר האינטימי שלהם.

אז גם הדייט השני הגיע לקיצו במכונית של אביכם, ושוב כמעט-אמא-שלכם הורידה את החגורה בעדינות האופיינית, ושוב נתנה את המבט המסתורי שלה. רק אז התחיל אביכם להבין כמה נשים הן יצורים מורכבים, הרי לא יעלה על הדעת שגבר ישמור מבט שלם, בלי לחשוף אותו לעולם, רק כדי לסמן שהוא מעוניין בנשיקה. ואצל נשים זה נראה ממש טבעי - יש להן מבט-רעב-לנשיקה. אז הפעם אביכם לא התבלבל, ושרבב את שפתיו בשרמנטיות לעבר עלמת החן. ואמנם, מהר מאוד שפתיה נגעו בשלו, ופיות נפערו, ולשונות התערבבו להן. זו היתה תחושה כל כך מוזרה... (נשיקה ראשונה כזכור), הלשון שלה היתה רכה כזאת, והיא הסתובבה לה בפה שלי. לא הצלחתי להחליט האם מה שקורה פה יותר נחמד או יותר מוזר, מצד אחד חלקים מסויימים בי התעוררו לפתע משנת החורף שלהם, מצד שני - החגורה כמעט חנקה אותי למוות. לקח לדייטים הבאים - כשהיא משחררת את החגורה, כדאי שגם אני אעשה זאת.

בתום נשיקה ארוכה ומלאת לשון ופאתוס, נפרדנו לנו לשלום והיא עזבה את המכונית. אני כמובן המשכתי לביתי טוב לבב, בעננים אפילו, לבי פועם בחוזקה. כן, סוף סוף נישקתי בחורה, והיא אפילו נישקה אותי בחזרה! אין ספק שהחיים מתחילים להסתדר...

אז אחרי מספר מסויים של דייטים מפסיקים לספור, ולכן אין לדעת כמה פעמים פגשתי את כמעט-אמא-שלכם. כמו שאתם יודעים, אביכם גם ככה גרוע בתאריכים, הוא אפילו לא לגמרי בטוח מתי הוא הכיר את אבא שלכם, אבל הסיפור על זה עוד רחוק... בקיצור, אני וכמעט-אמא-שלכם התחלנו להפגש לא מעט, היינו יושבים אחד ליד השניה בקורסים באוניברסיטה, החברות שלה היו מברכות אותי לשלום במסדרונות, הכל נהיה מאוד זוגי. כחלק מהתהליך הכרתי את החבורה שלה, או לפחות את נבחרי חבריה, ויש לציין שהם היו חביבים ביותר. היינו יחד באירועים ציבוריים - יום הסטודנט וכאלה, יד ביד, כמו בספרים.

אין ספק שברגע שהרכילות התפשטה לה, זכיתי להרבה קרדיט מחברי העתודאים, בכל זאת, לא כל יום עתודאי יוצא עם סטודנטית רגילה. כבוד למגזר... או משהו כזה. השאלה היא לאיזה מגזר ;-)

הדייט האחרון שלנו היה די קסום, נסענו לטיילת בת"א וצעדנו. אביכם שוב טעה באומדן המרחקים שלו וגרם לעצמו ולבחירת ליבו ללכת במשך כ-45 דקות לאורך הטיילת, רק כדי לחסוך בסיבוכי החניה. אבל ניחא, היא הסתדרה עם זה לא רע, חוץ מהקיטורים. זה היה ערב נהדר, שנגמר בנשיקות מלאות תשוקה על סלע מול הים, במהלכו התחילו להשלח ידיים לכל מיני מקומות.

כאן, ילדים, התחילה הדילמה של אביכם. מצד אחד, הוא כבר שלט לא רע בכלל ברזי הנישוק הצרפתי, והלשון שלו למדה לחולל פלאים. לכאורה, היה זה זמן מושלם לעלות כיתה ולעבור לחומר מורכב יותר. מצד שני, הוא לא הרגיש שום רצון להתקדם מעבר לשיא הקטן הזה. כפשרה, הוא התחיל לשלוח ידיים מלטפות לכיוון הרגליים של כמעט-אמא-שלכם, מה שנדון מלכתחילה לכישלון כי כמובן שהוא לא התכוון להגיע בדרך כלשהי מתחת לבגדיה. מחשבות על מיטה חלפו במוחו של אביכם, והוא תהה בינו לבין עצמו כיצד יוכלו להגיע אליה מתישהו. לצערו, אביכם לא התברך במיטה זוגית, או אף במיטה וחצי, כל מה שעמד לרשותו הוא מיטת יחיד צנועה בבית הוריו שבו לא נועלים דלתות. לא בדיוק הסצנה האידיאלית להביא אליה בחורה, מה גם שהעובדה שכמעט-אמא-שלכם כמעט-אף-פעם לא היתה ממונעת לא תרמה למבצע הלוגיסטי. אם כן, חשב אביכם, האפשרות היחידה היא שעלמת החן תזמין אותו אליה הביתה יום אחד בתום דייט לוהט במיוחד. לדאבונו של אביכם (או למזלו?) זה לא קרה. מי יודע מה היה מתגלה אם זה כן היה קורה...

תוך כדי הנשיקות על הסלע, אביכם ניסה להריץ במוחו תסריטים שונים שלו ושל כמעט-אמא-שלכם בחדר מיטות מפנק. איכשהו בכל התסריטים אמכם נשארה לבושה והם המשיכו להתנשק. בחלק מהתסריטים אפילו הצטרפו אל אביכם גברברים חסונים שעשו לו מסאג'. סתם סתם, אנחנו צריכים לשמור על הסיפור ראיליסטי ;) אך משהו כאן נראה לא תקין, האם אלה אותם מחסומים רגשיים שאביכם פיתח מאז שהוריו אסרו עליו לראות סצנות עירום בסרטים בגיל צעיר? האם מוחו של אביכם לא רגיל במראה של בחורות בעירום? האם הוא ראה יותר מידי סרטי אסקימו לימון? (התשובה היא חד משמעית לא, למעשה רק כעבור כמה שנים טובות הוא יצפה בסרט הראשון בסדרה!). השאלות הלכו ונערמו להן כבגדים על רצפת חדרו של נער מתבגר...

בכל מקרה, בחזרה למציאות...

לאחר הדייט האחרון, שנגמר בנימה אופטימית, אביכם לא שמע מאימכם במשך כמעט שבועיים. זה היה מוזר.

בניסיונות לקבוע דייטים נוספים או לפחות לשוחח שיחה ראויה לשמה, קיבלתי תשובות לקוניות בסגנון "אני ממש עסוקה", "אין לי זמן", "נדבר אחר כך", "זה לא אתה, זו אני"... אה, אופס, נסחפתי.. זה הגיע מאוחר יותר :O)

בתום אותם שבועיים ביצענו את שיחת ה"אנחנו צריכים לדבר" המפורסמת, ובסופה היא הגיעה למסקנה שזה נגמר. זו היתה שיחת מסנג'ר, כך שהכל התחיל ונגמר במסנג'ר. לא הדרך הכי טובה בעולם לגמור קשרים רומנטיים, אם אי פעם יצא לכם, אבל למרבה ההפתעה אביכם לא היה הרוס מהבשורה. קודם כל, האינסטינקטים האבהיים שלו גרמו לו לנחש מראש מה עלול לקרות, ושנית, כנראה איפשהו בתת המודע הוא התחיל להבין שאולי, למרות החינוך הקפדני שלו, בנות הן לא ממש זה.

אז אחרי משהו כמו חודשיים של כיף והנאה, חזרנו למציאות. אין חברה, אין שפה, קשה, קשה. בעצם שפה יש, ולפעמים היא היתה המפלט היחיד. אבל לענייננו - כך תם לו הפרק הראשון בניסוי בעל שני החלקים. עכשיו כל מה שדרוש להשלמת הניסוי הוא למצוא בחור - ולראות מה יקרה כשישימו את אביכם ואותו בחדר סגור. (או במכונית... אבל זה, ילדים, בפרקים הבאים...)