Seize the day or die regretting the time you lost |
 כינוי:
Princess Z מין: נקבה Skype:
Yaeln_ 
RSS: לקטעים
לתגובות
הבלוג חבר בטבעות: | 4/2016
למה אני רוצה להיות לוחמת #1
בחיים לא חשבתי, אפילו לא בחלומותיי הפרועים, שבסוף אהיה לוחמת.
אבל הנה, לפני שבוע קיבלתי אסמס ממיטב שהודיעו לי שעברתי את מיון הלוחמות ושובצתי ללוחמת בפלח"צ.
בכיתה י' לא רציתי להתגייס, רציתי להשתמט או לעשות יומיות במקרה הכי גרוע.
בכיתה י"א הגעתי להחלטה שאני מעדיפה בסיס סגור, תומכת לחימה או משהו כזה.
בחופש הגדול של בין י"א לי"ב, בזמן שעשיתי פסיכומטרי והרצון להתאבד היה גבוה מאוד חשבתי על האפשרות שלא אתקבל לעתודה (זה מה שקרה תכלס) ומה זה באמת שירות משמעותי מבחינתי שיתן לי סיפוק.
החלטתי להיות לוחמת.
לאורך י"ב אחרי שקיבלתי את המנילה (איפשהו באוקטובר) התלבטתי מאוד בין הדרכת חיל רפואה לבין קרבי.
קיבלתי את המיון לוחמות, הלכתי, מאוד הלהיבו אותי וזה נתן לי הרבה מאוד מוטיבציה.
עד לפני חודש מאוד לא הייתי בטוחה שזה מה שאני רוצה, אבל הבנתי שמבחינתי זה השירות הכי משמעותי שאני יכולה לתת מעצמי, זה המקסימום שאני יכולה לתרום, כי השינוי שעברתי בשלוש השנים בתיכון היה עצום... ממישהי שאמרה שברגע שהיא משתחרת מהצבא היא עוברת לחו"ל הפכתי לציונית, אני מאמינה בלב שלם שאין לנו מדינה אחרת וצריך לשמור עליה בכל הכוחות שיש לנו.
היו לי חששות, עדיין יש לי, שזה יהיה לי קשה מידי, שלא אוכל להתמודד, שאבכה כל יום.
כנראה זה באמת יקרה, אבל ברגע שקיבלתי את השיבוץ שלי וראיתי "לוחמת בחילוץ והצלה" אני הייתי הבן אדם הכי מאושר בעולם הזה. זה כל מה שרציתי.
אני לא חושבת שזה מובן מאליו שבחורה תלך לקרבי, למרות שאני מכירה דיי הרבה כאלה מסביבי. זה מתחלק לשני סוגים: אנשים שגאים בי, שמעריצים אותי שאני הולכת ללוחמה ואנשים שקוראים לי מטומטמת ולא מבינים למה אני רוצה לעשות את זה.
והתשובה היא שאני יודעת שאני אהיה מאוכזבת מעצמי אם אני לא אתן 100% בשביל המדינה שלי.
אני עדיין מפחדת אבל מקווה שבנוב יהיה טוב
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
