אני ממש לא רוצה לעשות את אותן טעויות כמו עם שלומי. עכשיו יש הרבה יותר לסכן, עכשיו אני באמת מאוהבת.

אני בזוגיות עם הישות שאני הכי מעריכה ביקום כולו, ואני לא מסוגלת להנות מזה כי אני בפחדים שהוא מבין ברגעים אלה, שלא בא לו עליי. ניסיתי לא לתת לעצמי לאכול מינדפאק, הרי היה לנו כיף בסופש ממש, הרגשנו את האהבה חזק, והיו רגעים קשים ורוב הזמן הייתי שקטה ואנטי סוציאלית, אך האהבה הייתה שם. ולכן אפילו שהיום משום מקום היתה לי התחושה שאולי הוא לא בראש לזה, התקשרתי. וכשדיברתי אמרתי שטויות, וכשניסיתי להיות מצחיקה יצאתי לא ברורה. והוא לא כל כך היה שם איתי בשיחה...אולי לרגע אחד קטן כן. אבל הוא סיים אותה דיי מהר, ואחרי זה לא יכולתי שלא לחשוב על הכל.
די כבר די כבר די כברררר

היות ואני תמיד אוכלת מינדפאק, אני לא יכולה לדעת אם זו אינטואיציה או הסרטים הרגילים שלי. למרות שאני נזכרת שהסרטים שלי בדרך כלל מתגלים כאינטואיציה שלא הקשבתי לה. מתישהו הכל מתפוצץ. מצד שני, אולי אם לא הייתי אוכלת סרטים, לא הייתי יוצרת בעיות שלא היו קיימות מלכתחילה. over thinking...

הפערים בינינו ידועים לשנינו, ולפני כמה ימים הוא סיפר לי שהיה לו קטע עם ג'וי, שהיא בחורה יפהפיה ומלאת עוצמה נשית, שני דברים שקשה לי למצוא בעצמי עכשיו, אפילו שאני יודעת שהם שם, פשוט חבויים עמוק מתחת לחומות שיצרתי. והוא אמר שכשזה נגמר הוא יכל לפתוח את עצמו לדברים חדשים, והוא אמר שהוא שמח שאז אני הגעתי. אז אני לא מסוגלת שלא לחשוב על ההיסטוריה שלנו.. כי הכל התחיל במצוקי, כשכמעט קרו דברים בינינו אבל זה פשוט לא היה הזמן, ובשבועיים שאחרי הוא היה סופר-מרוחק, ניסיתי ליצור איתו קשר רק בתור ידידים, רק שיהיה לי בחיים, והוא ניסה להראות כאילו הכל בסדר אבל ברור היה שלא. ואז כמה ימים אחרי הוא היה ממש נחמד, דיברנו בפייסבוק ואמרנו שניפגש בפסטיבל צלילים מרפאים, ויומיים אחרי קרו בינינו קסמים מצנצים תחת שמי המדבר. הכל נראה ממש מדויק רק שעכשיו אני קולטת שהוא כנראה התרחק אחרי מצוקי כי הוא רצה לראות מה קורה עם ג'וי, וכשזה לגמרי נגמר הוא החליט ללכת עליי...אוף, אני כואבת. כואב לי כי אני תוהה מה יקרה אם נדבר על זה, ונבין שזה לא זה, ואני אישבר. אני לא אוכל לראות אותו יותר ולדעת שהוא לא איתי. אז מה אני עושה? אני הולכת לפתוח בקלפים. הם יגידו לי. עדכונים יבואו.

ואם למישהו יש עצה טובה אני ממש אשמח לשמוע.

עריכוש: אז דיברתי עם הקלפים, הם היו רלוונטיים כתמיד. יצאו לי שני קלפים הקשורים באינטואיציה, המשמעות של אחד מהם היא ממש 'אדם שלא מודע לאינטואיציה שלו', fucking bananas right? בנוסף היה עוד קלף שמשמעותו היא 'שני אנשים החיים ביחד ללא שום קשר'. הכוונה היא לא שאין בינינו שום קשר או סיבה להיות ביחד, אלא לזה שאנחנו לא מתקשרים אחד עם השנייה. אז החלטתי לדבר איתו, דיברנו, סיפרתי לו על הספקות והקלפים ושאלתי אותו אם יש לו ספקות והוא אמר שכן, ושגם האינטואיציה שלו משובשת לאחרונה. מה שמסביר לי למה הוא לא דיבר על הספקות שלו. לא מתאים לו, הוא בדרך כלל אומר הכל בלי להתבייש. אז כתבתי לו כך:
"תראה אני יודעת שיש הרבה רגעים קשים...ומצד שני יש גם המון אהבה. מלא, אבל זה אולי לרגעים קצרים יותר.
ואני בתחילה של תהליך שבו אני מאמינה שהתקשורת שלי עם עצמי ועם הסביבה והיכולת שלי לתת תשתפר ממש. אני מאמינה שהכל הולך להיות הרבה יותר טוב ואם אתה רוצה להיות איתי בתהליך הזה אז מגניבבבבבבבבבבבבב כי האהבה שלך ממש מקדמת אותי, אבל אם כרגע יותר מדי קשה להכיל אותי אז אני יכולה להבין. ואפילו שהמחשבה שניפרד כואבת לי ממש אני איכשהו מרגישה שאני חייבת להיות חזקה ולא אתן לכאב הזה להשתלט עליי.."
גאה בעצמי שהייתי כל כך כנה עם עצמי. ואז הוא אמר "לא די טוב לי ככה"
איזה כיף לי ^^ אני לא יודעת מה יהיה, אם זה לנצח או לא, סטטיסטית סביר להניח שזה לא, מה שכן זה מה שאני רוצה עכשיו, וזה משהו שגם הוא רוצה. נתתי לו הזדמנות לברוח, הוא אמר לא. אז בינתיים הכל נכון, ואמיתי, הכי חשובה לי הכנות.

יאללה, אינטואיציה 

היום הוא היום הרביעי לגמילה מהרס עצמי, ויא אללה, הולך טוב. אני לא אגיד שאני נוכחת כל הזמן, כיאני לא. ואתמול היה לי מן התקף אכילה כזה בערב, אכלתי מלא פירות יבשים וקוקוס מיובש(הידד לרוח החג), וידעתי שזה לא כי אני רעבה,אלא רק כי טעים לי אך לא הפסקתי.... וגם ראיתי טלוויזיה בעצם אתמול. אבל! אני עושה שינויים, אני יותר נוכחת רוב הזמן, אני משתפרת ביכולת לבטא את עצמי ומגיעה לכל מיני תובנות. לפני יומיים ניסיתי למדוט לחצי שעה כמו שסיכמתי עם עצמי, הייתי מאד עייפה ולא היה לי כח, והתחלתי ואחרי כמה דקות פתחתי עיניים משיעמום ובטעות הזזתי את החישוק שלי והוא נפל עליי. ובאותה שנייה בקטע מוזר שכזה עברה לי בראש המחשבה שהייתי רוצה שהוא יהרוג אותי והמילים הספציפיות שעברו לי בראש היו "מגיע לי למות". ואז פתאום אני כזה "dafuk?" אפילו אותי זה הפתיע, כאילו אני בד"כ דכאונית אבל וואלה היום הגזמתי. אז חשבתי דברים כמו, טוב זה לא בריא, באמת, כאילו אני לא מבינה מאיפה באות מחשבות כאלה, אולי כבר צריך להפסיק לטפל בעצמי לבד וללכת לפסיכולוג וזהו. אך אז הגיעה ההבנה, הבנתי שזה חלק מתהליך הגמילה. חיכיתי לזה. כמו כשנגמלים מסוכר, אז בימים הראשונים יתחילו כאבי ראש חזקים, הם מבלבלים. אתה עלול לחשוב שמה שאתה עושה מזיק לך, הרי כואב לך הראש. אז לא, כשהגוף מתנקה מרעלים ישנם סימפטומים קשים. כרגע אני מנקה את עצמי מהשיט הנפשי שהאכלתי את עצמי במשך רוב חיי. אני חיה בשנאה עצמית מודעת ולא-מודעת עוד מאז שאני ילדונת. וכרגע המינד שלי מתנקה. אז אתמול זה הגיע בגל אפילו יותר חזק, והרגשתי כאילו אף אחד בעולם לא מסוגל לאהוב אותי. וניגשתי אל הכלב שלי, נאצ'וס(תלונות על השם לאמא), והתחלתי לדבר איתו וביקשתי שרק ייתן לי אהבה, רק רציתי אהבה טהורה כמו שכלב מסוגל לתת. והוא לא ידע מה אני רוצה ממנו. ואני חשבתי שזה קל לטלפת עם חיות. גם הבנתי ממש באותו יום שאני ה-כ-י עצמי בצורתי הטהורה כשאני עם הכלבים שלי. הם מוציאים ממני את הצד שרוצה להשתולל ולהתגלגל על הריצפה ולא מרשה לעצמו, הצד המשחק והאסרטיבי וגם הצד המפנק שאותו אנשים מכירים.

גם לפני כמה ימים יואל סיפר לי שהגוף שלו נמשך לגוף שלי, והראש שלו נמשך לראש שלי, אבל הראש שלו לא נמשך לגוף שלי. לקח לי קצת זמן להבין, כלומר תכלס כן הבנתי אבל סירבתי להאמין שזו באמת המשמעות של מה שהוא התכוון. אבל הוא התכוון באמת שהגוף שלי מוריד לו ממני. ואוף, דווקא כשאני הכי מנסה לשכנע את עצמי שהדברים שאני שמה לב אליהם אחרים לא רואים, ושכן, יש לי קצת שומן סביבי וסביב הבטן והוא לא יפה, אבל אני לא מה שנחשב שמנה, וגם לא מאמינה במונח הזה. ועובדת על להתחיל לאהוב ולקבל(וזה אפילו מצליח!) את השומן הזה ואת הסיפור מאחוריו, אבל בלי להזדהות איתו ולראות בו כחלק ממי שאני. ואז הוא אומר את זה. הוא לא יצא בנזונה בכלל, אני ממש שמחה שהוא הרגיש בנח לומר לי ואני מאמינה בתקשורת טהורה בן בני זוג, כזאת שגם המחשבות שיכולות להעליב נאמרות, וזה לא העליב אותי...רק הרגשתי כאילו כל הזמן הזה אם הוא אמר לי שהוא יפה או סקסית אז הוא שיקר. זה קצת כאב. אבל הבנתי שזה הפוש שהייתי צריכה כדי להפסיק לוותר לעצמי ולחזור לחטב את עצמי כמו שעשיתי לפני כמה חודשים. אז חזרתי לעשות ספורט! אני עושה כפיפות בטן כל בוקר, ואנסה גם כל ערב, פשוט קשה לי לקבוע תכניות לערב תמיד, אני מוצאת את עצמי מזה עייפה, שזה מוזר, אולי אני אוכלת יותר מדי סופר-פודס ויש לי עודף של ויטמינים בגוף, זה בטח יכול להקשות על העניינים.

מה שכן, אני מבינה שזה ממש עובד, השיטה שהמצאתי. מי יודע אולי יום אחד אכתוב על זה e-book או אעביר סדנאות!
כולי אהבה 3>

עריכונת: ואה כן, רציתי לכתוב את החלום של היום. אז שוב, לא זוכרת יותר מדי, אך הנה זה...

חלום 08.02.15 חלמתי שנוגה חוזרת לארץ, ואנחנו נפגשות. אנחנו מדברות על מוזיקה ועל יואל, אני מספרת לה על הכאבים שהיו לי ושהוא ריפא לי אותם, וזה נשמע לה כמו היפי שיט אבל היא מקשיבה ומכבדת. אחח פאק איט אני לא זוכרת יותר כלום ><