/ / /

הרוח הקרה נשבה על פניהם והעיפה קלות את שערם ,

הם דיברו . דיברו ודיברו .. כבר שעה שלמה .

הדמעות החלו לזלוג על פניה הענוגות והמילים ..

המילים שאמר יצרו חלל גדול בליבה .

לרגע הוא עמד - בשקט , מהוסס , מתלבט עם עצמו .

הוא ידע שיתגעגע אלייה כ"כ אבל לא הייתה

לו ברירה , הוא היה חייב לעזוב .

הוא אחז בידה והביט בעינייה שטופות הבכי ,

נשק קלות על שפתיה , נשיקה אחרונה ..

" ונפלתי לארץ , בשקט , עצמתי עיני , אטמתי ליבי

והרגשתי איך אני מתפרקת מכל כאבי , מכל בדידותי ... "