בגובה של דוגמנית,במשקל של סופרת ועם תקציב של מזכירה
זה הבלוג אופנה שלי . |
| 2/2010
בת דודה של אשתי?אני מת לפרק אותה
כאילו החיים שלי לא מוזרים מספיק אתמול עברתי חוויות הזויות ברכבת.
הכל התחיל אחה"צ כשעליתי לאוטובוס לכיוון תחנת הרכבת ואחרי כמה צעדים הבנתי שכל האוטובוס מסתכל עליי
טוב,לא האשמתי אותם,התלבשתי כמו פוקהונטס ברוח פורים ובואו נגיד שהיא לא נראתה כמו הילדה הקטנה של ראש הכפר 
כשהמבטים המשיכו לאורך כל הנסיעה ירדתי בתחושה מוזרה שהייתה מוצדקת - החצאית שלי הייתה מורמת מאחורה והתחתונים הורודות-מנומרות בצבצו יחד עם החלק הכי מכוער של הגרביונים .
הגעתי לחיפה לפגישה המיועדת ואחרי שעה וחצי חזרתי למרכזית חוף הכרמל . הסתכלתי על כל הנעליים שיכולות להיות שלי אם רק היה לי עוד קצת כסף כשפתאום שמעתי מישהו מדבר אליי
כשהוא מתאמץ,רק טיפה, לדבר ולא להזיל ריר תוך כדי ולהשאיר שובל ארוך כמו חילזון ביום חורפי.
"איפה התחנת רכבת?" הוא שאל והצבעתי ישר
"מאיפה את ?" תל אביב עניתי לו
"את דווקא נראית מחיפה" שזה,תסלחו לי ,משפט מטומטם. איך נראית מישהי מחיפה? האם כל הבנות החיפאיות נראות כמו פוקהונטס פרוצה ?
"חבל שאנחנו לא נוסעים ביחד לאילת "הוא ציין בקול חרמני. חייכתי אליו חיוך ציני וברחתי מהר לתוך השירותים
העברתי את הכרטיס ופתאום המנגינה של האח הגדול קראה לי מרחוק וכשהתקרבתי ראיתי את מנהל התחנה צופה בפרק
"כבר העמידו להדחה?" שאלתי אותו בזמן שהוא העביר עליי מבט בוחן ותוך 2 דקות כבר הייתי בחדר שלו,על הכיסא מנהלים ,מתווכחים מי ינצח .
עובר אורח אחר נכנס גם הוא לחדר וציין ששנינו עולים על אותה רכבת בחזרה לת"א
מה שבשבילו כנראה אומר שהוא יכול לשבת לידי 
זה התחיל בפלרטוט קל ,מה שלא היה לי אכפת , אבל כשהתברר שהבנאדם בן 31 עם 2 ילדים זה נהיה מוזר.
הוא שלף את הפלאפון והראה לי תמונות של הילדים שלו ואחרי שקר ארוך של "קוצי מוצי ,הם כאלה יפים וחמודים" עיניי נשרפו למראה התמונה הבאה-
אישתו.ערומה. לגמרי.
תוך כדי שהוא דוחף לי את הפלאפון לתוך הפרצוף ומסתכל עליי עם פנים מלאות ציפייה הייתי בתדהמה בשקט
הוא העביר לתמונה הבאה ואמר לי "את יודעת מי זו ?"
"מי?" שאלתי
"בת דודה של אישתי.אני מת לפרק אותה!"
אני,בתום ליבי חשבתי שהוא מתכוון לפירוק מכות.
"להרביץ לה ? היא עצבנה אותך?" שאלתי
"לא לא לא " הוא ענה "ל-פ-ר-ק" וחיוך ענקי עלה על פניו .
שתקתי וחשבתי למה רכבת ישראל לא מרכיבה חלונות הזזה כדי שאני אוכל לדחוף את הראש שלי לתוך הפסים .
"את יודעת" הוא הוסיף "את יכולה להוריד את זה " והצביע על הנקודת חן שלי
"אבל אני לא רוצה" אמרתי בישירות
"את יכולה להוריד את ה.. איך קוראים לזה .. "
"זה לא פלולה" הקדמתי אותו " הלכתי לרופא עור וזאת נקודת חן"
"שומה!" הוא צעק ומשך מבטים
"אבל אני ל-א רוצה" הוספתי שוב "בשביל מה? שתהיה לי צלקת? חוצמזה,אני אוהבת אותה"
"שום צלקת!!!" הבהמה גער "את לוקחת *שימו לב* שערה מהראש -שולח יד לתלוש לי שערה- ,מסובבת אותה מסביב לשומה ובבוקר היא נופלת "
שמישהו יגאל אותי,חשבתי לעצמי .
התחנה המיועדת שלו הייתה קרובה מתמיד כשהוא בלי בושה הציע לי לבוא לראות איתו ועם חבר שלו האח הגדול
וכנראה שלזין שלו הוא קורא אח ,כי זאת הייתה הכוונה העיקרית .
תמונה מפורים בשנה שעברה 
טומי לובש חולצת יד שנייה מהארון של אחותי
משקפי שמש משוק הכרמל ב- 20 שקל (שלא שרדו את המסיבה והעדשות שלהן נשברו)
פאה שחורה - 40 שקל משוק הכרמל
אני לובשת חזיית פוש אפ אימתנית שנקנתה ב"אפרודיטה" באילת ב- 60 שקל בלבד(!)
גופיה לבנה מהארון של אמא
חולצה פרחונית (שבטח תכנס לאופנה עוד שניה וחצי אבל לאותה שעה הייתה כאמור תחפושת מוזרה לפורים) - מהארון של אחותי
משקפי שמש - 20 שקל משוק הכרמל
עגילים (שלא רואים אבל הן בצבע כחול מנומר,מה שכאמור שוב נכנס לאופנה אבל גרר מסביבי תגובות של"זה מזעזע") - 10 שקל בטופ טן
וסיכת כוכב על הפיטמה - ממש אין לי מושג
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
