כי אם אני לא אכתוב מי יכתוב?

את מצילה אותי כמעט כל יום שחולף את יודעת?

כשאת יוצאת מן הבית בבוקר אל יום חדש וידוע מראש

יש לך רשימה מסודרת של טרחות קטנות שאת שונאת 

וכשאין רואים את בודאי רוטנת מול כורח המלאכה

העלטה משתלטת על החדר באחת כך נדמה, כשאור השמש מהסס

האם באמת יש טעם להוסיף להזדחל מבעד לחרכים הדקים

כשרק אני כאן לארח לו חברה לא מלבבת וקצרת רוח

מתי כבר תשובי הביתה אל השולחן הערוך והספל המהביל 

הדממה שקטה מדי לא משנה כמה חזק מתנגנים שירים מימי עלומינו ברקע

מחוגי השעון מתעמרים בי באיטיותם, ואינם ממהרים להדביק זה את זה

כך השעות נוקפות לאט ואינני עושה דבר ממש מלבד להמתין שתחזרי

אך בכל זאת

גם אם מלבד חכות שובך לא נקפתי אצבע אחת להסיט שערה טועה מעל פניי כל העת שחלפה 

הרי שלא הייתי אומר שחלף כל היום מבלי שקרה דבר בעל ערך.