אם הורה מרעיל ומסית ילד נגד הורה אחר. יודעים מה אפשר לעשות? המון!
אפשר ללכת לרווחה ולהוציא אותו מרשות המסית, אפשר לפנות אפילו למשטרה. בטח לבית המשפט. לא בטוח שהעיתונות תתעלם ממך...
רק שאת כל זה אפשר לעשות רק אבל רק אם ההורה שמסית הוא גבר.
אם זו האמא שמסיתה נגד הגבר, אם היא משכנעת את הילד שהוא לא רוצה ולא צריך לראות את האבא מכל סיבה שהיא.
אין מה לעשות.
קרוב לשבוע וחצי שהבת שלי מסרבת לדבר איתי כי היא "מעוצבנת". אמא שלה מחזיקה אותה בת ערובה בעצם כדי להמנע מכל מיני תשלומים וגם כדי להכריח את הבן הגדול שהחליט לנתק איתה מגע (לא בגלל הסתה מצידי, נסו הזנחה מתמשכת על סף התעללות) לחזור לבקר כדי שלא תצטרך לשלם עליו מזונות. ילדה בת תשע לא יכולה להבין את האינטרסים האלה. אמא שלה בעצם גוזלת ממנה אבא ולי אין מה לעשות.
סליחה יש לי מה לעשות.
שמעתם על כל הגברים האלה שמתאבדים? כמאה בשנה בהליכי גירושין.
ובודאי ששמעתם גם על אלה שפוגעים פיסית בנשים לשעבר...
אלה הברירות. זה, או לא לעשות כלום.
לחכות, אולי לנצח.
זה ללא ספק הכאב החד והמר שחוויתי בחיי. אני לא תומך ובודאי לא מעודד לאלימות. אבל אני מבין איך מן המקום השחור הזה מן היאוש ומול הפגיעה הזו בחלק הרגיש ביותר בנפש האנושית עלול אדם לפעול באופן הנורא מכל...
אל תדאגו לי אישית, אני רחוק מכך שנות אור, מחושב מדי, יש לי עוד 3 ילדים לדאוג להם.
זה מעין משפט שלמה מודרני, אני מעדיף שהיא תחיה שם עם האישה הצינית והאיומה הזו שלא ראויה להיות אם מאשר שתקרע בין שנינו.
אני מאשים!
את מדינת ישראל ורשיותיה בהעדפה בוטה על בסיס מין ומגדר ואדישות מול מצוקת אבות וילדים ללא כל אבחנה על בסיס מקרה.
גם גברים הם בשר ודם. גם לב אב פועם.
לא ישנתי לילה אחד השבוע, לא אכלתי יותר מארוחה אחת ביום.
זה לא ישתנה עד שהילדה תחזור.
ויתכן מאוד שלעולם לא תחזור.
אתם רובכם כאן צעירים. השמרו בבחירת בן הזוג...
50 שנה זה זמן רב מאוד לבלות עם מפלצת וגירושין לא הורגים את המפלצת... לעיתים הם רק מתירים את הקשר, ואז היא חופשית יותר והרסנית מאי פעם.
אל תרחמו עליי, תלמדו ממני.
אני אתגבר גם על זה.