פאדג'ינג ליידי

אחד הרגעים האחרונים שאני ממש זוכרת את עצמי מחייכת לעצמי קרתה אתמול אחר הצהריים, כאשר ישבתי מול המחשב והקשבתי לאח שלי, נעם, משחק בחדרו עם חבר שלו (יינוןO _O ).

אח שלי אמר משהו בסגנון של "וואט דה פאק? למה אתה עושה את זה?"

ברגע הזה הוא ממש נשמע כמוני, שזה היה מפחיד. אז אולי באמת צודקים כשאומרים שהאחים הקטנים לוקחים דוגמא מהגדולים.

I ♥ MY BROTHER

בכל מקרה, אתמול חזרתי מהמרכז. ביקרתי אצל דודה טלי (וסבתא גליה כמובן=.=") שלא הפסיקו לריב ביניהן.

ניד טו גו