תלתן

וואי, עבר חודש מאז הנסיעה.

ב-29.4 (אם אני זוכרת נכון) נסענו המשפחה ועוד משפחה של חברים ו"אח שלי" עם משפחתו לסחנה.

(למי שלא יודע-לאבא שלי היה עובד שדומה לו מאוד, והוא כמו אח גדול בשבילי וקוראים לו ואלנטין).

אז הנסיעה ערכה כמעט שעה וחצי. אבל היה שווה את זה.

שהגענו לסחנה, נשכבתי על הדשא והמשכתי לקרוא בספר "שבעת המנעולים" שהייתי באמצע קריאתו.

אחרי זה הלכתי לבריכה עם אחותי וחברה של דנית שבאה איתנו, ונכנסנו לבריכה של הקטנים כדי לשחק עם הדר (הבת של ואל).  היא ממש חמודה. פשוט לאכול אותה.

בכל מקרה, אחרי זה אני דנית ואיריס (אחותי הקטנה) הסתובבנו בין הבריכות וקפצנו למים.

חזרנו להורים לאכול, ושיחקתי עם הדר.

שכולם הלכו לטייל, נשארתי לשכב על הדשא ולקרוא את הספר.

שקט. אין אף אד שמפריע לי.

ולתמונות שמדברות בעד עצמן:

איריס, הדר ואנוכי

ושוב אנחנו בזמן משחק (ציפור ציפור עופי...)

אני בזמן הפסקה מקריאה

קוראת

אפילו בזמן אכילה אני קוראת

אני והדר

אני קוראת (תמונה שאני מאוד אוהבת)

סטוץ הכלב החמוד שפגשנו (יש סיפור שלם מאחורי השם שלו)

והתמונה שמסכמת בשבילי יום שלם של הנאה:

  אני והדר. 

כ"כ שמחתי שהיא רצתה לשחק איתי, ושהיא לא התנגדה להצטלם. אני פשוט מתה על הילדה הזאת.

*+*+*Anni*+*+*

התצביעו לי?