עוד 37 יום אני טסה לברזיל! אני לא מאמינה. הטיסה שכ"כ חיכיתי לה. במרחק של 37 יום.
וסיימנו עם ההתרגשות לעכשיו.
אז איך החופש? בסדר. כמובן שיכול להיות יותר טוב. האמת? ידעתי שזה יהיה ככה.
לא לומדים ואין לחץ, אבל אני עדיין מרגישה שזה כאילו חופש של שבוע כזה שאני יודעת שאני לא אספיק הכל, ועוד כמה ימים חוזרים ללמוד. אבל אני עושה לפחות דברים נחמדים.
נפגשתי עם חברות, הייתי במפגש, הייתי קצת בצופים, עשיתי בייביסיטר, והייתי בהופעה של המקהלה של אבא שלי.
השבוע אני עוד צריכה לעשות דרכון ישראלי, וללכת לקנות בגדים באלנבי עם אמא שלי. וכמובן שלהתארגן למחנה קיץ.
אני מנסה ללמוד פורטוגזית, כדי שאני אוכל להסתדר בברזיל.
שמדברים פורטוגזית, אני מבינה כל מילה. אבל לדבר זה כבר סיפור אחר. אני מדברת בסדר, אבל לא יותר מזה. אמא שלי אומרת שאם בברזיל אני אשתדל לדבר פורטוגזית ולא אברח לאנגלית/עברית/צרפתית (חח) אני אחזור דוברת פורטוגזית. הלוואי. אני מצפה ליותר מדי דברים מהטיסה. שלא יהיה רגע שיעמום, שאני אסתדר עם כולם, שיהיה רק כיף, שסבא יהיה נחמד...
בשישי הזה אני יוצאת למחנה קיץ, ואז לא יהיו עידכונים שמונה ימים. אבל אני אחזור עם עידכון ארוך במיוחד, ומלא תמונות כי אני אקח את המצלמה הדיגיטלית. אה, ואני בצוות מטבח. נחמד.
שאני אחזור מברזיל אני אעשה פרו לשנה או חצי שנה. נראה.
נראה אתכם מפענחים את זה: Que tipos de carne em conserva tem?
תצביעו לי בבקשה:
881874 למספר 8686
Anni
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
