תלתן

"הופ,הופ טרללה, גדלת בשנה..."

אני לא מאמינה שכבר עברו שנתיים.

לפעמים זה נראה כאילו עברו יותר, ולפעמים זה נראה שרק אתמול התחלתי לכתוב פה.

כ"כ הרבה פעמים בא לי לשנות לבלוג הזה את השם, אבל אני לא יכולה. בגלל שהבלוג התחיל בתור תלתן, וישאר תלתן עד לסגירתו (שלא תהיה בקרוב, לא לדאוג).

לא בא לי במיוחד לפרט כל מה שעברתי בשנתיים האלה ושראה אור דרך הבלוג, כי בשביל זה יש את סיכם 2006 שיגיע בקרוב מאוד. אבל משהו קטן צריך, לא?

הבלוג הזה התחיל בעצם כי שכחתי את הסיסמא של הבלוג הישן שלי.

מפה לשם, התחלתי לכתוב פה, אבל פעמיים שלוש בחודש מקסימום.

שהתחלתי לכתוב כבר יותר, יצא שכתבתי פוסט ליום, ואולי שניים. וכתבתי על כל מה שעבר עליי ועשיתי באותו יום.

זה היה בתחילת ח' עד הסוף.

בכיתה ט'... וואי, אני כבר לא זוכרת כ"כ. כתבתי כל כמה ימים על דברים חשובים שקרו לי, שמתי תמונות וסיפרתי על טיולים וכו'.

הכתיבה שלי גם הפכה מכתיבה פקצית לקצת יותר בוגרת (לפחות לדעתי).

בחודשים האחרונים אני כבר פחות כותבת, כי יש לי כ"כ לחץ מכל הכיוונים.

צופים,ריקוד,בית ספר,משפחה ואפילו חברים.  אין לי זמן כמעט לנשום, למרות שאני אכשהו מסתדרת.

אז בשנתיים האחרונות הבלוג ראה מה עברתי: אהבתי מישהו במשך שנתיים,התאכזבתי מהריקוד,נהנתי מאוד בצופים,התדרדרתי בלימודים,התחלתי לצלם ולכתוב,רכשתי המון חברים חדשים...

השנה אני מתכוונת להשתפר בלימודים, להיות מדריכה טובה, חברה טובה, ולאהוב את הריקוד.