תלתן

סופסוף נגמר הטיול ששבוע שלם עבדנו למענו.

יום שישי (30/1):  הגעתי לשבט בשש וחצי בבוקר.

אחרי  שכל הגדוד הגיע, הצגנו לפניהם את החמישיסטים המלווים, העלנו אותם לאוטובוסים.

חן (הרשגדית) הביאה לכל הצוות כובעים (שתראו בתמונות).

הנסיעה הייתה שקטה ולא היינו צריכים לשעשע את החניכים כי הנהגת שמה סרט (מלך האריות3) ב-DVD.

הגענו למסלול הראשון- הר דבורה נחל ברק.

טיילנו, העברנו הפעלות, אכלנו, דיברנו, נפלו חניכים, והיה נחמד.

בנסיעה למקום הלינה (ביה"ס "בית ירח") הנהגת שמה קלטת של הופעה בשם "ילדים סורגים" (שכחתי של מי...).

אחרי שיחת בטיחות כבר ב"בית ירח" העברנו הפעלה אחת, והלכנו להכין אוכל.

היה קשה (בלשון המעטה).  אני עזרתי לחניכים עם הסלט, פופר היה על הפסטה, ויצחקי על השניצלים.

החניכים רבו, לא ישבו בשקט, ובקיצור עשו בלאגנים. (לפחות אלו שלי).

סופסוף האוכל היה מוכן. הכל יצא טוב, חוץ מהפסטה שיצאה אכילה אבל דייסתית.

אחרי האוכל העברנו פעולת פסח, והחניכים התלהבו במיוחד מהתירוש.

אחרי זה פעולת לילה טוב, והשכבנו את החניכים לישון.

מה שלא הלך כ"כ טוב. הם עשו עניינים הרבה זמן, עד שבסוף נרדמו.

הייתה ישיבת צוות קצרה, והתכוננו לשינה. אבל גדוד להיט שהיה לידנו לא רצה ללכת לישון.

ובגלל שלצוות שלהם לא היה כ"כ אכפת (לפחות ככה זה היה נראה), אנחנו צעקנו עליהם כל הלילה...

יום שבת (31/3): קמתי בשש בבוקר והלכתי להתכונן. בשש וחצי החניכים קמו, עזרנו להם עם השקי שינה.

אחרי כל ההתארגנות עשינו אירובי גדודי, ארוחת שחרית, פעולת בוקר טוב, וארוחת בוקר.

ויצאנו למסלול.

באוטובוס הנהגת שמה הופעה של נאור ציון (שהספקנו לראות חצי), והגענו ליעדנו- נחל ארבל.

כל המסלול הלכנו, חניכים נפלו, חניכים התלוננו, חניכים עיצבנו וכו'.

בתחילת המסלול חן נתנה למלווים ולמדריכים רובי מים, אז כל המסלול בערך "נלחמנו" אחד בשני.

חמישיסטים נגד מדריכים.

לדעתי, זה היה החלק הכי כיף בכל הטיול הזה.

במעברי מים שהיו המלווים עזרו לחניכים לעבור.

שהגענו לסוף אכלנו צהריים, העברנו פעולת סיכום, ועלינו לאוטובוסים.

במהלך בנסיעה סיימנו לראות את ההופעה שלנאור ציון, צרחנו על החניכים שישבו, הצטלמתי עם ליאור (החמישיסטית שליוותה אותי-והתמונות יצאו גרוע כי החניכות שלי לא יודעות לצלם), והייתה שיחה מעניינת עם גיא שטימלר וצ'ין (המלווה של שטימלר).

הגענו לשבט!

הורדנו ציוד מהאוטובוס, והייתה שיחה קצרה בשבט, ואבא בא לקחת אותי.

ועכשיו אני בקושי יכולה לאכול/לשתות/לדבר/נושמת בכבדות, בגלל שהשקד השמאלי שלי נפוח בגודל של כדור פינגפונג.

ולתמונות (יש פה תמונות של חניכות לא רק שלי, כי אחת הבנות ביקשה לצלם כי יש לה בלוג אז כדי שהיא תיקח אותן. זה לא כ"כ משנה למי שלא הבין).

אני ויולי :)

יובל

טל ומיקה

חבורת בנות ואני

אני ויובל

נועה ואני

מיקמיק ואני

אני

מיקמיק

אני ונועם

יובל, מיקה וטל

אני, בתחילת נחל ארבל