תלתן

יום חמישי (2/8): קמתי בשעה שבע וחצי.

אחרי שהתארגנתי והכנתי תיק לנסיעה, לקחתי אוטובוס לתחנה המרכזית.

כמעט ופיפסתי את האוטובוס לערד, אבל בסוף לא :)

בזמן הנסיעה קראתי את הספר האחרון של "הארי פוטר", עד שהאוטובוס עצר בצומת שוקת.

מתברר שהמנוע התקלקל, ובדיוק עבר אוטובוס אחר לערד, אז עברתי אליו.

הבעיה היחידה (טוב, לא בדיוק בעיה) שהאוטובוס שאליו עברתי היה של חבדניקים, אז הייתי חייבת לשים עליי חולצה (כי הייתי עם גופייה), ולשבת מאחור (כי יש הפרדה של גברים ונשים).

מאחוריי התיישבה ילדה בגיל שלי (טלאור) שגם עברה מהאוטובוס הקודם שלי, אז דיברנו והכרנו.

שהגענו לערד שני חיכתה לי ליד הקניון, כמו שקבענו (את שני אני מכירה מהפורום).

הגענו לבית שלה בדיוק שאמא שלה הכינה צהריים, אז אכלנו.

אחרי זה היינו בחדר של שני ודיברנו, ואז הלכנו לבית של דור (גם הוא מהפורום וגר בערד).

היינו אצלו קצת, עד שהוא נזכר שהוא התנדב לצבוע קיר בביה"ס שלהם (הדמוקרטי בערד).

אז הלכנו. חוץ מדור התנדבו עוד שני ילדים, יעל ועומרי. אז בגלל שאני פאקצה סנובית (חח סתם, לא באמת), שמתי שקית על המכנסיים שלי כדי שלא יתלכלכו. אבא שלי שני הקפיץ לה בגדים להחלפה, אז הוא כבר הביא לי מכנסיים של שני שאני אוכל ללכלך אותם.

צבענו את הקיר ליד המדרגות (הוא היה וורוד בזוקה וצבענו ללבן).

בשמונה וחצי סיימנו. נפרדנו מיעל ועומרי, ושני קבעה עם דור שנלך בתשע וחצי ל"מוזה" (פאב מסעדה כזה).

אז התארגנו (ובזמן ששני התלקחה סיימתי את "הארי פוטר"), ופגשנו את דור ב"מוזה".

שהתיישבנו הסתכלתי על התקרה וראיתי שהיא כולה מכוסה בצעיפים, ודור הסביר לי שבעל המקום אוסף צעיפי כדורגל מכל העולם.

היו לו איזה 10 רק של ברזיל...

אחרי שאכלנו וישבנו קצת, שילמנו, וחזרנו לבית של שני. הזמנו ב-VOD את הסרט "אוליבר טוויסט" מ-2005.

אחרי שהסרט נגמר דור חזר לבית שלו, ואני ושני הלכנו לישון.

יום שישי (3/8): התעוררנו ב-12, באחת וחצי אכלנו צהריים, ובערך בשתיים וחצי נפרדתי משני וההורים שלי אספו אותי.

נסענו ליער יתיר, שם פגשנו את המשפחה שלנו.

אמרתי שלום לכולם, ודיברתי קצת עם גבריאל (שהגיע מברזיל) ודניאל (שעלה לארץ). שניהם בני דודים מדרגה שנייה שלי.

אחרי שנגמר משחק הכדורגל, חזרנו ליישוב שלהם, יתיר.

התארגנו לשבת (משפחה דתית), ועלינו לבית כנסת.

בבית כנסת ראיתי מישהי שהייתה חברה שלי ולא דיברתי איתה כמעט חצי שנה, והיא כ"כ הרגיזה אותי בתגובה שלה שהיא ראתה אותי, שאני לא רוצה יותר לשמוע ממנה.

אחרי שחזרנו מהבית כנסת אכלנו ארוחת ערב (מאוד טעימה^^), דיברנו, קראתי קצת עיתון, ישבנו קצת בגינה, והלכנו לישון בערך בשתיים ששעון שבת  סגר את כל האורות.

יום שבת (4/8): התעוררתי ברבע לעשר. הבת דודה שלי גילי התארגנה ללכת לבית כנסת וניסתה לשכנע אותי לבוא איתה. אמרתי שלא ונשארתי עם אחותי בבית שלהם. נרדמתי על הספה.

אחרי כמה זמן קמתי, אכלתי פרוסת עוגה.

כולם חזרו מהבית כנסת, ישבנו ודיברנו.

הסתכלנו באלבומי תמונות, ומצאתי תמונה שלי שהייתי בת שנה וחצי, עם הבת דודה שלי תתי שהיא הייתה בת חודש.

אכלנו צהריים, ושוב כל הקטע של לקרוא עיתון כמו אחרי כל ארוחה בשבת אצל משפחת לוינבוק :)

אחרי הארוחה, שלושת הבני דודים שלי שקטנים ממני (יוני,תתי,ופופה) הלכו לבני עקיבא, ונשארתי עם גילי בבית.

גילי הראתה לי עיתון שנקרא "במחנה". על השער היה ארוסה של מירב, שמעון.

לשמעון היה אח, בנג'י, שנהרג שנה שנה שעברה במלחמת לבנון (אם אני לא טועה).

קראתי את הכתבה, ולא הבנתי למה הסיפור הזה כ"כ מוכר לי.

כמה דקות אחרי הגיעה אידה השכנה עם הילדים שלה, ציון (זאת בת),עידו ויערה.

שיחקתי עם יערה (כמה זמן לקח עד שהיא תסכים לבוא איתי, היא כולה בת 3).

אחרי שהם הלכו, כל מי שהיה בבני עקיבא חזר, ואני ותתי שיחקנו במטקות.

אחרי זה שיחקתי עם שי (בן 6) בכדורגל. אני בועטת והוא מנסה לעצור שלא יכנס לשער.

אכלנו ארוחת ערב, עשינו הבדלת שבת, התארגנו, והמשפחה שלי, יחד עם דניאל, יצאה לדרך חזרה הביתה.

בדרך סיפרתי להם על מה שקראתי ב"מחנה", ואז נזכרתי מאיפה מוכר לי כל הסיפור.

נעם (הגינג'ית מישרא), כתבה לפני איזה שנה פוסט על מישהי שאמא שלה  (או היא) הכירה. אותה אישה הייתה נשואה שלושה שבועות בלבד, ובעלה נהרג. בנג'י. אח של שמעון. חתנה לעתיד של מירב. בת דודה שלי.

כמה שהעולם הזה קטן בצורה מוזרה מאוד...

מחר יש שיבוצים בצופים. יגידו לי מה אני אדריך שנה הבאה.

אני מאוד מקווה שאני אקבל מה שרציתי, אבל לא נורא אם לא מה שבעדיפות ראשונה. גם עדיפות שניה זה טוב :)

תאחלו לי בהצלחה.

אני מבטיחה שמחר יהיה פוסט יותר לעניין, ושיהיה כתוב בצורה יותר טובה ממה שהיה פה לאחרונה.