ביום ראשון האחרון, 18/11/07, הלכתי להופעה של להקת בת שבע מטעם המתנ"ס.
בארבע התייצבתי עם אחותי, והגענו קצת לפני שהאוטובוס עזב.
בשנייה שעליתי לאוטובוס שמעתי צעקות "אני, אני!".
התקדמתי במעבר של האוטובוס עד לאיפה שהבנות מכיתה ה' ישבו (אלו הבנות שהייתי משחקת איתן שהייתי בו' והן היו בגן).
חיבוקים.
המשכתי להתקדם ושוב, "אני, אני!".
הפעם אלו היו חניכות מהגדוד הקודם שלי (לא היו חניכות שלי).
אז ישבתי איתן חצי מהנסיעה לסוזן דלל, ודיברנו והצטלמנו.
שהגענו לסוזן דלל מיתר זיהתה את מיכל, מורה שלימדה בעבר במתנ"ס.
יותר מאוחר שאמרתי למיכל שלום, היא אמרה לי שאני מוכרת לה אבל היא לא זוכרת מאיפה.. ייבוש.
בכל מקרה, עלינו לסטודיו איפה שהייתה ההופעה. את ההופעה הזאת ראיתי כבר בבית הספר, אבל היה נחמד לראות אותה שוב ולהזכר.
הפעם, לשם שינוי, הרקדנים היו לבושים נורמלי. שהם הופיעו באליאנס התלבושות שלהם הזכירו לי תרנגולות.
היה מאוד נחמד, ואפשר לומר שקצת מצחיק.
מילי נדלקה על איזה רקדן אחד, אז כל ההופעה היא הייתה ככה: "יו, תראי אותו!"
בסוף ההופעה אני ומילי הלכנו לקנות גלידה (שהייתה מאוד טובה) ><
אני ומילי (בתמונה שצולמה במיוחד כדי שיהיה מה לשים בפייסבוק)
