תלתן

ב-27/12/07 הלכתי להצגה בתאטרון הקאמרי, "יומן חוף ברייטון".

הלכתי להצגה מטעם ביה"ס. כל שנה הולכים לפחות להצגה אחת, ובגלל השביתה הארוכה שהייתה לא רוצים שנפסיד ימי לימוד, אז כל פעם נותנים לנו שם של הצגה שאנחנו יכולים ללכת אליה. חייבים ללכת לפחות לאחת, ואפשר ליותר.

בהתחלה אמרתי לעצמי "יאללה, אני אלך ונגמור עם זה".

אחרי שראיתי את ההצגה שמחתי כ"כ שהלכתי לזה. היה מצחיק בטירוף.

תקציר ההצגה:

"יוג'ין ג'רום בן-15, נער יהודי עתיר הורמונים, מספר את סיפורה של משפחתו קשת היום: אימו הנמרצת, המנהלת את משק הבית, אביו העובד בפרך כדי לפרנס את משפחתו המורחבת, וכן דודתו החלשה ושתי בנותיה, הגרות איתם בבית צפוף בברוקלין היהודית בניו יורק. כל העלילה מתרחשת בשנת 1939, כשבאירופה מתחילה מלחמת העולם השנייה. 
בהומור חם ומרגש, עוקב ניל סיימון אחר תהליך התבגרותו המואץ של הנער, הנאלץ להתמודד עם קשייה הכלכליים של המשפחה, ועל דחפיו המיניים המתעוררים, נוכח יופייה הכובש של בת דודתו, השואפת להיות כוכבת בברודווי. זהו מחזה על התבגרות, נאמנות ואהבה."

נ.ב:

ושוב אני חולה, כבר פעם שנייה החודש.