תלתן

כמה שאני משתדלת, בזמן האחרון לא הולך לי משהו בלימודים.

התאמנתי המון למתמטיקה, והלך לי חרא במהלך הבגרות.

אז אני עושה מועד ב' (ב-16.7). מקווה שילך לי יותר טוב.

במגן בהיסטוריה קיבלתי 65, אז המורה נותנת לי לעשות מגן חוזר.

בעצם, לא רק אני. חלק מהילדים בכיתה שלי גם עושים מגן חוזר.

ובלשון... שלא נדע מצרות. פשוט לא הולך לי במקצוע הזה!

מחר יש לי בחינת מגן, ואני פשוט לא מצליחה לשבת ללמוד.

זה לא שלא למדתי. למדתי השבוע כמה פעמים, אבל לא יותר מדי.

אני חושבת שבתשע (שזה עוד חצי שעה), אני אשב סופסוף ללמוד ברצינות.

אני יודעת שבעיקרון זה לא ממש מספיק, אבל נראה לי שלי זה כן יספיק.

ומחר אני פשוט אקום מוקדם כדי לחזור עוד על החומר.

ומיד אחרי זה אני אתחיל לחרוש להיסטוריה וצרפתית. למה כ"כ הרבה ביחד?! אוף.

חח חזרתי לכתוב כמו בכיתה ח'.

בעצם זה לא כ"כ מצחיק, כתבתי גרוע אז. בכל מקרה...

בצופים הולך ממש בסדר דווקא.

אני יותר אפרט בפוסט הבא על המיונים למשלחת ללונדון ועל הפעולת שיבוצים שהייתה לנו ביום חמישי האחרון (ויש לי הרבה מה לספר בעקבות הפעולה), אבל כרגע אני צריכה להרגע, לנשום עמוק, ולתקוע את הראש העקשן שלי בספר לשון.

אה כן, וחודש חדש הגיע... מקווה שיהיה טוב.

תאחלו לי בהצלחהJ

זאת תקופה לחוצה ביותר, אין מה לעשות.

אני פשוט צריכה למצוא לי דרך איך להתמודד עם הכל.

אני מאותם אנשים שאומרים לעצמם "אני אתכונן הרבה הפעם" ובסוף אני עושה הכל ברגע האחרון.

כמו שקרה לי עם המתכונת בהיסטוריה שהייתה היום (והלכה מעולה, תודה ששאלתם).

כן, הלך לי טוב, אבל החזרה על החומר הייתה נוראית.

כבר לפני ארבעה ימים קבעתי לעצמי שכל יום אני אתכונן קצת, עד ליום שני בו אני אקרע את התחת מה שנקרא.

אבל זה לא קרה, והגעתי למצב שביום שני בבוקר אני נשארת בבית לחופשת מגן, וצריכה לחזור על כל החומר מתחילת השנה.

בסוף התחלתי להתכונן רק בשלוש.

אבא עזר לי קצת, ואחה"צ הלכתי לדניאל.

המורה של דניאל העלתה סיכומים לאתר ביה"ס (ומהם כולם למדו), ומתברר שהמורה שלי כל השנה פשוט סיכמה לנו מתוך הסיכומים.

אז לדניאל היה הרבה יותר חומר מלי, וזה בלבל אותי לגמרי.

אז בעשר חזרתי הביתה, ואבא עזר לי עד 24:00. ובמזל הוא לא היה עייף ולא נרדם באמצע.

ומחרתיים יש לי בגרות בעל פה בצרפתית (אני יודעת את החומר אבל מתבלבלת בין זכר לנקבה), ובשישי מתכונת שלישית במתמטיקה. בראשונה קיבלתי 73 ובשנייה 107.

ואני צריכה לכתוב עם חניכות שיר לפסטיבל הגדודי, וכל זה עד שבוע הבא.

מישהו אמר שאין לו זמן לנשום אוויר?

קרה לכם פעם שרציתם להיות בזמן מסוים בשני מקומות?

לפני מספר ימים קיבלנו הזמנה לבת מצווה של בת דודה מדרגה שנייה שלי.

לבת דודה קוראים Anie (כן, יש לנו את אותו שם, רק שלה יש שם עברי- ענת).

שהייתי בברזיל בקיץ ממש התחברתי איתה.

הכרתי אותה גם לפני, אבל בפעם הלפני אחרונה שהיינו בברזיל, היא ואחותה הקטנה, מאיה, לא היו כ"כ נחמדות.

בכל מקרה, המסיבת בת מצווה הייתה אתמול (5/5/07).

התקשרנו אליה אתמול בבוקר להגיד מזל טוב.

עוד שנייה בכיתי.

זה אחד מהמקרים שאני כ"כ רוצה לחיות בברזיל, או לפחות להיות שם כדי לחגוג עם המשפחה.

אבל אני יודעת שזה בלתי אפשרי, ושאם הייתי חיה שם, לא היו לי את החיים שיש לי עכשיו.

מי יודע, אולי אפילו היו יותר גרועים.

אני פשוט כ"כ רוצה להכיר את המשפחה שלי, שאני אוהבת אבל בקושי מכירה.