יש לי עיצוב חדש בבלוג.
המעצבת המוכשרת היא טינקרבל. תודה רבה לך!
אני ממש אוהבת את העיצוב הזה :)
את תמונת הכותרת אני צילמתי, ואתם מוזמנים לראות אותה פה.
היא צולמה בברזיל, במקום הנקרא campos do jordao, מקום בהרים.
וזה מזכיר לי, שעדיין לא סיפרתי על כל מה שהיה בברזיל, וזה יקרה בחודש הקרוב.
אני נכנסת לתקופה חדשה בחיים שלי.
בסה"כ, אולי השגרה נשארת אותו דבר, ואני ממשיכה לעשות את אותם דברים, אבל בפנים יש דברים חדשים.
היו דברים שבמשך זמן רב לא הבנתי, או שהבנתי ופשוט לא הסכמתי להפנים.
-בשנתיים האחרונות אהבתי ידיד שלי, ובתחילת השנה כבר פחות ופחות. הבעיה שלי הייתה, שלא הייתי בטוחה אם אני כבר לא אוהבת אותו, או שעדיין יש לי משהו אליו. בזמן האחרון סופסוף אמרתי בקול רם (בפני חברות טובות שלי) שאני כבר לא אוהבת אותו. זה טוב, לדעת שהשתחררתי מהרגש הזה שכבל אותי במשך שנתיים.
-שסבתא שלי נפטרה, הייתי בדיכאון כמה חודשים. עד עכשיו, כל דבר קטן מזכיר לי אותה, ואני נכנסת לדכאונות ויוצאת מהם בקצב מסחרר, שאנשים אפילו לא מבחינים בכך. לפני שבועיים הבנתי שאני בעצם גורמת לעצמי את הדיכאונות האלה, במחשבה שאני כ"כ מסכנה על כך שאיבדתי את סבתא. כמה שאני עצובה שאיבדתי אדם קרוב ואהוב, אני שמחה שלא איבדתי הורה,אחות,חברים או אנשים שלא עברו כמעט כלום בחייהם (חס וחלילה שזה גם יקרה!). אני כל הזמן נזכרת בשיחה שהייתה לי עם רז (אחת מהמדריכות שלי משנה שעברה) במחנה קיץ. במהלך השיחה הגענו לנושא של סבתא שלי, ואמרתי לה שמורן מאוד עזרה לי. היא אמרה שכל הצוות ידע על זה אבל לא התערב כי אני פניתי למי שהרגשתי בנוח באותה תקופה. היא סיפרה שהיו עוד ילדים עם מקרים כאלה במהלך השנה. רק לאחרונה נזכרתי שבאמת חברה שלי עברה גם דבר כזה, מוות של סבתא. ובכל העניין הזה הבנתי שאני לא צריכה לחשוב שאני האדם הכי מסכן, ושסבתא שלי אהבה אותי ועברה הרבה בחיים.
-הצלחתי להגיד לחברה טובה שלי כל מה שהיה לי להגיד על מערכת היחסים שלנו. סופסוף אני מצליחה להעביר לאנשים את מה שאני באמת מרגישה או חושבת.
-חזרתי לכתיבה, וזה כ"כ כיף. כיף לשמוע חברות שלי שקוראות את הסיפור שאני כותבת אומרות כמה שהוא יפה ומרגש. את האמת? אני לא מוצאת אותו מרגש, אבל אם הן כן, אז זה כבר אומר משהו, לא?
- לצערי יש מישהו חדש... אני לא בטוחה אם אני אובת אותו, מחבבת אותו או מה. אבל אני חוששת שזאת אולי סתם אובססיה. כרגע אני בשלב של לנסות לברר מה זה, כי באמת שזה כ"כ מזיק לי. לחפש אותו, להתרגש שאני רואה אותו, לדעת שזה בחיים לא יקרה, כי זה אפילו מסובך יותר מהפעם הקודמת. ואני לא רוצה לסבול שוב.
בכמה ימים הקרובים יש מצב שהבלוג ישתנה קצת, כי אני מסדרת אותו, מורידה ומוסיפה דברים.
אז מצטערת מראש.
Anni
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
