אתמול, כרגיל הייתי כל היום בבית...
בעצם כמעט כל היום...
חיכיתי וחיכיתי למורן כדי שנוכל ללכת לקנות את המתנה לאייל בקניון, אבל היא נזכרה לבוא רק בשלוש וחצי!
אז בסוף הלכנו לקניון בארבע.
קנינו לו מין תמונת פוסטר גדולה כזאת עם ציור של שמש או משהו כזה שזוהר בחושך..
למעין קניתי תמונה כזאת חמודה של חזרזיזר מ"פו הדב".
אח"כ הלכנו לזארה לקנות את החצאית שרציתי לקנות...
רציתי לקנות חצאית מיני חומה כזאת ממש יפה... אבל הייתה מידה גדולה או קטנה...
אז בסוף קניתי חצאית ג'ינס (עדיין מיני) שהיא טיפונת, אבל ממש טיפונת גדולה עליי...
אז היא בסדר. שמים חגורה!
יש לה מין קשירה כזאת בצד, והיא לא צמודה לגוף , אבל גם לא רחבה מידי..
אני בכל מקרה אוהבת אותה!
קיצר, מורן חזרה לביתה ואני לשלי.
התארגנתי למסיבה ולבשתי את החצאית ג'ינס,גופייה לבנה,כפכפים שמאי השאילה לי, וחגורה שחורה לבנה ורודה כזאת. יעל.ב. הסיעה אותי למקום היומולדת של מעין ואייל..... הגינה המקוללת של אזורי חן!!!
ולמה מקוללת?
כי אני זוכרת אותה עוד מהתקופה שאהבתי את יהל והוא הציע למורן חברות.. בגינה הזאת..ביום הולדת של קארין... ומאז היא נקראת אצלי הגינה המקוללת... למרות שזאת דווקא גינה נחמדה...
ונחזור למסיבה.
אייל ומעין לא ארגנו כלום. שעושים מסיבת יום הולדת צריך לארגן לפחות משחק קטן!!!!
אז כולם הלכו בחבורות, השתוללו וכאלה דברים..
והספקתי לריב עם מורן ולהיות עצובה, וכמעט לסכסך בין מעין ויהל....
והסיפור של איך אני וקארין כמעט סכסכנו בין מעין ויהל:
מעין אמרה שיהל לא רצה לבוא כל כך למסיבה בגלל שהוא לא רוצה להיות עם כל הילדים שהוא לא מסתדר איתם (אלווין,מורן,אלכס...)
אז אחרי איזה שעתיים שהמסיבה התחילה אני וקארין התקשרנו אליו בכל זאת, כי אני מכירה את יהל מספיק זמן לדעת שזאת לא הסיבה היחידה... ככה חשבתי בכל מקרה.
קיצר, עד שהצלחנו לתפוס אותו בטלפון..
התקשרנו אליו הביתה, והוא ענה. ואני וקארין סיכמנו שאני שואלת בשם קארין למה הוא לא בא...
אז אני כזה "שלום אפשר את.. אה..יהל זה אתה."
קיצר שאלנו אותו למה הוא לא בא, והוא לא הבין על מה אנחנו מדברות..
אז התחלנו לומר לו "אנחנו כרגע בגינה באזורי חן.."
יהל: "איזה גינה?"
אני: "הגינה שהצעת למורן חברות..."
יהל: "אהה...זאתי..."
(למה זה התיאור היחיד שעלה לי בראש לגינה?!)
קיצר, אחרי השיחה הלכנו לשאול את מעין למה היא לא סיפרה לנו את האמת...
אני וקארין כבר תכננו את ההתאבדות שלנו הרגי שמעין אמרה שהיא כן הזמינה אותו....
מתברר,לאחר שיחה של מעין ויהל, שמעין כן הזמינה אותו והוא או ששכח או שלא היה מרוכז שהיא הודיעה לו ושכח.....
והמסיבה הייתה בסדר.
יש יותר טובות, אבל יש יותר גרועות...
וקארין מחפשת שני ילדים (בן ובת) שיהפכו להיות סוג במסיבה הבאה שלה...
כי בכיתה ז' (בבת-מצווה) איתי וזהבית נהיו חברים, ושנה שעברה יהל ומורן..
אז יש חמישה חודשים למצוא!
ומורן ועוד כמה אנשים (אהמ..אהמ..רון!) בטוחים שזה יהיה אני ויהל...
או שלא!
*+*+*Anni*+*+*
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
