מי שלא חופר לא מגיע לעומק.

בזמן האחרון אני שטחית, לא בטוחה אם זו המילה המתאימה למצב, מתמיד.

לא עובר לי שום דבר משמעותי בראש, רוב הזמן אני מדברת שטויות ולא באמת מקשיבה לאנשים שמדברים אלי.

זה ממש בעיתי בבהתחשב בתקופה הסופר לחוצה שאני נמצאת בה עכשיו,

שקורה כ"כ הרבה פעמים שמישהו מנסה להסביר משהו ובלי כוונה אני ממש לא מקשיבה.

קורבן אקראי: "נוקלאוטידים מורכבים תמיד משלושה חלקים. החלק החשוב, אשר מבדיל בין הנוקלאוטידים השונים ומעניק להם את שמם, הוא הבסיס החנקני. החומר התורשתי בנוי מנוקלאוטידים עם חמישה בסיסים חנקניים אפשריים: אדנין, גואנין, תימין, אורציל וציטוזין. אדנין וגואנין מורכבים משתי טבעות המכילות חנקן, והם מסווגים כפורינים. תימין, ציטוזין ואורציל מכילים רק טבעת אחת המכילה חנקן, והם מסווגים כפּירימידינים."

[אל תקראו את זה, סתם חפירות.]

אני: "מה?"

 גם הדבר היחיד שאני חושבת עליו בזמן ההרצאות והשיעורים זה האיש דשא שעומד בחלון שמול המקום שלי.

אגב, קוראים לו אובלסקי.

אני מקרה אבוד, חסרת תקנה, איזה כיף לי שגם לי יש חופש גדול.

חייבת ים דחוף. שוב.