לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


מתל אביב לונקובר, מאשה עובדת 24/7 ליוגוסטית שבעיקר נושמת, משנה לשנה ורגע לרגע. על ניהול המעבר שבין כל אלו.
כינוי:  RavitCa

מין: נקבה

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2004    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2004

יסוריי מצפון של אמא



הבכורה שלי חולה,קודחת מחום.חסרת אונים מוטלת לה במיטתה וכל שנותר לי להגיש לה את התרופות ,את מרק הירקות ואספקת תה שוטפת.
רק לפני 13 שנה (פחות חודש וחצי),בחורף הכי קשה שאני זוכרת,היא הגיחה לעולם:תוך 4 שעות וציריי לידה בחצי גוף בלבד-תוצאה של הזרקת אפידורל ע"י מרדים אידיוט.לאחר התאוששות מהירה זינקתי לחדר התינוקות וחפנתי אותך בזרועותיי,קיצרת רוח להניקך-ואת נהדרת שכמוך איך התנפלת לי על הציצי-חיבור מיידי,פיסגת האושר.
ואחר כך החזרה הביתה,החגיגות שמסביב,הנפילות שאחריהן וכניסה לשיגרה:"גנבתי"עוד חודש מעבר לחוק ואני חוזרת לעבודה,במקביל המטפלת עליזה מצטרפת לגידולך,מטפלת שורשית,חמה מהזן הישן והטוב.בגיל שנתיים את נכנסת לפעוטון,יסוריי התאקלמות קצרים והופ את כבר בטרום חובה.בגן חובה את מקבלת את המתנה שביקשת-אחות ,ומקיימת את מה שהבטחת טרם לידתה-את פשוט אחות למופת!!!
כל כך אחראית ובוגרת עלית לכתהא' בתחילה בישנית ומופנמת אך תלמידה מצטיינת, בהמשך את צוברת בטחון מהצלחתך בבית ספר ונפתחת והופכת לילדה דעתנית,שיש לה מה לומר על כל דבר ואף פעם לא תשאר חייבת... בלי שהרגשתי פתאום את כבר כמעט בגובה שלי,כניסה מיקרית לאמבטיה ואני נוכחת שעומדת בפניי-כמעט אשה.את הגוזיות הראשונות קניתי לך לבד-כי התביישת,עכשיו אנחנו כבר קונות ביחד,שותפות לסוד הנשי, בנוסף,גבשנו תחומיי עניין משותפים וסוג של שפה משותפת השייכת רק לשתינו.את כל כך טובה,נדיבה,צנועה, בוגרת ואחראית,הרבה יותר ממני,עד כדי כך שלפעמים אני מתבלבלת מי משתינו פה האמא...
ועכשיו את חולה ואני מרגישה כל כך אשמה,אשמה על כל הימים שלא נשארתי אתך בבית כשהיית חולה,אשמה שלא הייתי אתך ביומך הראשון בכיתה א(לא תשכחי לי את זה בחיים),אשמה על התפרצויות כעס שלי,על כך שאולי אני מעירה לך יותר מדיי בעוצמה שלילית מדיי,על המריבות הקולניות עם אביך,אשמה!אשמה!אשמה!
ועכשיו את כל כך חולה ומסכנה ואני מרגישה אשמה וחסרת אונים- הכל אתן רק שתחזרי לאיתנך,אסעד אותך כל רגע,אכנע לכלבקשותייך-ולא אבקש דבר,אתאפק לא לצאת מכליי,לא אעיר לך יותר על דבר,אני מבטיחה להיות רגועה יותר וטובה יותר,אם השנה,רק שתהיי לי בריאה וחזקה.
נכתב על ידי RavitCa , 1/12/2004 09:36   בקטגוריות אמהות  
28 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




הבלוג משוייך לקטגוריות: פילוסופיית חיים , החיים מעבר לים , רוחניות ומיסטיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לRavitCa אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על RavitCa ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)