אני מאוד אוהבת לבצע עמידת-ראש. זו אחת התנוחות האהובות עלי באימון היוגה ואני מאמינה שיש בה סגולות מרפאות.

יחד עם זאת יש גם סיכונים ולא  תמיד נכון לבצע אותה.כבר כמה ימים תפוס לי העורף. כשזה קורה  עמידת ראש אסורה מכיוון שזה מחמיר את המצב.

היום באימון היוגה  המורה  הנחה אותנו לעבור לעמידת ראש. חצי האנשים בכתה לא  מסוגלים לעשות זאת. אני יודעת ומאוד רוצה:

האגו צועק בי: "תראי להם לכל הצעירים האלו, שלמרות הגיל את מסוגלת לבצע בשלמות תנוחה שהם לא". מה כבר יקרה, בסך הכל כמה נשימות...

אני עונה לאגו:" אסור לי להכביד על העורף היום כי הוא תפוס, זה יזיק יותר, וחוץ מזה אני צריכה לפעול מתוך מה שנכון לי, ולא לפי מה שנכון לך(לאגו)

וכך אני ממשיכה להתדיין עם האגו שלי.

עלה לי בדמים לא לבצע  עמידת ראש אבל הרגשתי נצחון ענק.

קרה לכם שעשיתם משהוא שהמניע שלו היה תפיחה לאגו, למרות שידעתם שתנזקו מכך?