אני חסרת מילים, אני חסרת מושג מה הולך סביבי, ואין לי שמץ של מושג מה אני רוצה.

אני כל כך מבולבלת ואני באמת לא יודעת מה לעשות עם זה..

מצד אחד עוד שניה מתחיל חודש חדש וזה חודש שחיכיתי לו כל כך הרבה ואני כל כך מצפה לדברים שיתחילו לקרות. אני רוצה כבר להיות מסוגלת לחייך כמו שצריך ומתוך כוונה מלאה של שמחה.

אבל הכל נראה כל כך רחוק עכשיו...

למה נראה לי שזה אפשרי בכלל? לא בשבילי זה בטוח

כנראה שכמה שאני לא ארצה אני בכל מקרה לא אוכל להתנתק באמת.

יש לי חתך קטן ביד והוא עדיין כואב.

אבל אני שמחה שהוא שם