אני רעה, אני רעה אני רעה
יצאתי מהחיים של דרנל, והוצאתי אותו משלי.
אני ממשיכה לומר לעצמי שזה הדבר הנכון לעשות, אבל הלב שלי נשרף עכשיו.
ניתקתי איתו קשר כי לא יכולתי להתמודד עם זה יותר.
עם הידיעה שמצאתי מישהו שאני רוצה לבלות את כל החיים שלי איתו, אבל זה לעולם לא יקרה.
זה לא נועד לקרות בשום דרך אפשרית.
הוא גר בקנדה, אני בישראל.
הוא בן 21, אני בת 14.
הוא אתאיסט ממשפחה נוצרית, אני אתאיסטית יהודייה.
לא רציתי להשלות אותו. וגם לא את עצמי.
לא רציתי לפתח ציפיות שיום אחד ניפגש למרות הכל, כי ידעתי שזה לא יקרה.
החיים שלי מחורבנים מדי, אני לא יכולה לצפות למשהו טוב באמת.
אין לי מושג מה הולך לקרות בעתיד, אבל בינתיים אני עדיין מאוהבת בו ואוהבת אותו, ואני ממשיכה לומר לעצמי שזה הדבר הטוב ביותר לעשות.
לעצור את זה עכשיו לפני שזה מגיע להבטחות יותר גדולות, ציפיות יותר גדולות ואכזבות יותר גדולות.
אז למרות שהוא לעולם לא יידע על הפוסט הזה, אני רוצה לומר לו תודה.
תודה על 8 חודשים מדהימים, שבכל יום ויום בהם לא הפסקתי לשמוח ולחייך בזכותך.
תודה שאהבת אותי, ותודה שאתה בן אדם מדהים.
תודה וסליחה, כי אני יודעת שזה לא מגיע לי
*אני לא הולכת לחתוך ורידים, אולי לשמוע קצת יעל נעים ולבכות עד שאני אתייבש*
בבלוג זה
בכל הבלוגים
