התגעגעתי לפה מצד אחד אבל מצד שני, זה גם עשה לי טוב.התקופה הזאת שלא הייתי כאן לא גרמה לי להפסיק לחשוב ולחשוק במטרה שלי להיות רזה אבל גרמה לי לרצות להיכנס לפרופורציה, גרמה לי להבין שבשביל להיות מאושרת אני צריכה לשים את "טל" במרכז החיים שלי ולא את "אנה".
לכן אני יוצאת לדרך חדשה. אני מפסיקה עם ספירת הקלוריות, אני מפסיקה עם ההרעבות. זו לא דרך חיים, זה סבל. אני לא רוצה לסבול. אני לא רוצה להרעיב את עצמי שבוע שלם ואז להתנפל כמו חיה על כל אוכל שבא ליד שבוע לאחר מכן. מה הטעם בזה? אני גם ככה משמינה בחזרה! זוהי לא צורת חיים בכלל. אני רוצה שגרה בריאה, אני רוצה אורח חיים שלא סובב סביב האוכל אלא סובב סביב עצמי!
לכן אני הולכת בדרך הקשה יותר אך הבריאה יותר. אני הולכת בדרך שבשבילי היא השליטה האמתית והיא תתן לי את הרזון לטווח ארוך באמת.
בלי ABC בלי צומות ובלי לקבוע לעצמי יעדים של ירידות במשקל. אני בטוחה שאם אני אשים את הדיאטה בצד ולא במרכז החיים שלי אני אצליח יותר.
התפריט שלי יהיה מורכב מ:
ירקות והרבה
מעט פירות ולא כולל פירות משמינים כמו: ענבים, אבטיח, מילון וכו'
לחם קל
גבינת קוטג' 3%
ביצים
נס קפה (כי אי אפשר בלי)
והרבה מים
והמטרה שלי בכללי זה לא להיות רעבה בכלל. לאכול מתי שאני רעבה ולעצור מתי שאני שבעה. לא רוצה יותר בולמוסים.
וכמובן ספורט ספורט ספורט כל יום ואם אי אפשר כל יום אז לפחות 5 פעמים בשבוע.
אני רוצה בחזרה את טל המאושרת, נמאס לי מהדיכאון הזה. נמאס לי מהאובססיה הזאת ואני אעשה את הכל בשביל לצאת ממנה. אני רוצה חיים חדשים שבהם טוב לי ואני שלמה עם עצמי.
אני לא אמשיך לעדכן בבלוג הזה, אבל אני חושבת שאני אפתח חדש בעוד שבוע או שבועיים.
אז עד אז... גוד ביי ובהצלחה לכולן. אני מקווה שמישהי החכימה ממה שרשמתי, ושלא תצטרך לחוות על בשרה את מה שאני חוויתי על בשרי בשביל להגיע למסקנה הזאת.
an empty girl