(אני אף פעם לא באמת מרגישה ככה, זה פשוט מסתדר עם הכותרת)

אז אני מגלה שיש עוד משהו מדהים ביופיו ומרתק מטבעו שטרם ראיתי

ואני מביטה מהופנטת ומנסה להבין

איך זה שבני האדם הם המין המפותח ולמרות זאת רוב החמלה מרוכזת איפה שחשבנו שהיא לא קיימת

כי מה הצורך ההישרדותי בחמלה?

לא ברור

ועם זאת, עדיין חמלה היא הרגש שאי אפשר להסביר את הצורך בו

אבל היא תמיד איפשהו שם, מסתתרת במקומות מפתיעים בעולם

גם בכאלה שלא ציפינו לראות

מזכירה לנו להציב מראה ולשאול

למה לא בעצם?