אז לפני שתתחילו לתהות מה עובר עליי שאני משתמשת במושגים מדעיים (ועוד בשעה זו של הלילה) ומה קרה לי ומה עשו עם הגופה שלי, אני רוצה להרגיע ולהגיד שאני עדיין גרועה ביסודות החשמל, עדיין בטוחה שחוק קירכהוף הוא המצאה מהארי פוטר וכמובן עדיין בזה לחשמלטורים עילאיים ומתנשאים.

ובכן, בשבת האחרונה היתה לי שיחה מעניינת עם השותף החכם שלי.

בחיי, לפעמים הוא כל כך חכם שאני לא מבינה איך הוא לא יודע לנגב אחריו את הרצפה של המקלחת.

אז סיפרתי לו איך עם אנשים מסוימים אני נפתחת ופורחת, ואיך עם אנשים אחרים אני מסתגרת ואפילו מעט נכבית.

see where this is going?

הוא הסביר לי על תיאורית ההתאבכות שלו. ומאז אותו רגע המונחים האלה פשוט לא יוצאים לי מהראש - יש אנשים שעושים לך התאבכות בונה, ויש אנשים שעושים לך התאבכות הורסת.

זה כל כך נכון - וככל שחשבתי על זה יותר, ואף הבטתי אחורה על חיי, ידעתי לזהות במדויק אילו מהאנשים הבולטים בחיי היו התאבכות בונה בשבילי ומי היו ההתאבכות ההורסת.

וזה כל כך קל - כי מה שהיה שם מהתחלה, נשאר עד הסוף. אנשים שגרמו לי להיות "יותר" בכל מובן שהוא - ככה המשיכו, וכנ"ל אנשים שגרמו לי להיות "פחות".

וזה גרם לי להבין שיש כל כך הרבה חשיבות לאנשים שאני בוחרת להקיף את עצמי בהם. וזה כל כך פשוט. 

והכי כיף, זה לזהות מישהו שיש לו התאבכות בונה עליי.

זה מלהיב, מחייה, מדליק ומרענן.

וכל כך עפתי על ההגדרה הזו שהייתי חייבת להנציח ולשתף אותה למען תזכו כולכם להנות מאור חוכמתו של אור.

חפשו את האנשים שעושים לכם התאבכות בונה.

זה פאקינג כיף.