מסע החקר שאליו יצאתי בחצות ליל רביעי, ראשית כל- בניסיון לענות על השאלה- כיצד דווקא הספר הזה הפך לרב מכר גדול כל כך ?

*לפני שאני מתחילה אני רוצה לציין שהכתוב להלן לא יהרוס את חוויית הקריאה למי מכם שירצה לקרוא את הספר מכיוון שההתמקדות היא לא בקווי העלילה אלא בהשפעתם על הקורא. 

**הקטע הבא כתוב בלשון נקבה, אך מכוון לשני המינים. 

הקדמה: בתור משתמשת פעילה בישראבלוג בשנים האחרונות קראתי המון קטעים שנכתבו כאן. נחשפתי לכל כך הרבה כשרונות תועים, שהסיכוי שמישהו יתפרסם ברמה ארצית או בינלאומית נראה קלוש כל כך.  בכל שנה אלפי ספרים בכל העולם מוצאים לאור, מרביתם נשכחים מלב בין ערימות הספרים, והסיכוי להתפרסם או לעבור את 'אחוז החיסמה' גבול בבלתי אפשרי.

ואולי בגלל זה תעלומת 50 גוונים של אפור הייתה מסתורית כל כך בעיני. מה יש בו, בספר הזה, שקוסם לנשים רבות כל כך? שככל שהוא מתפרסם הוא צולח בהצלחה גם הנחות יסוד של קוראות חדשות  וספקניות עד מאד כמו שפחתכם הנאמנה (ברוח הספר). 

נחשפתי אליו לראשונה בחמ"ל בתקופה שבה הייתי בצבא. מישהי קראה ספר מסתורי וארוטי מאד בגרסה אנגלית, שעורר את סקרנותן של בנות החמ"ל ובאותה העת עורר את המבוכה האופפת את נושא הצפת החשקים המיניים בקרב המין הנשי. סביר להניח שחלק גדול מהצלחת הספר נבעה מתוקף היותו אופציית ביניים בין הרומנים הנדושים לספרי האירוטיקה הנמכרים בחנויות סקס. דבר נוסף שהפיץ את הספר היה המצאותו בחנויות ספרים המוצעות לציבור הרחב, מה שהופך אותו לפחות 'אסור'.  

בכלל פעם שאני שמעתי את הרצף "50 גוונים של אפור" בשנתיים האחרונות הרמתי גבה וסרבתי בנימוס. אבל עם סחף הקריאה הבלתי אפשרי כמעט שכמו נגע או מגפה קשה התפשט כליל על כל העולם עם אחוז מכירה אסטרונומי של 70 מיליון עותקים ברחבי העולם, התחלתי להטיל ספק בספקנות שלי ומביקור אחד בחנות ספרים לאחר, עיני קיפצה בין גרוסמן ואשכול נבו,לעבר המיצג הראוותני והעצום של ספרי הסדרה, עד שלשום, כשהרגשתי את ההבנה נוחתת עלי והבנתי שאינני עומדת בסקרנות המיסתורין האופף את הצלחת הספר. מלבד הסקרנות הרגילה שמושכת אותי לקרוא ספר, את קריאת 50 גוונים של אפור התחלתי בשתי עיניים שונות- עין אחת, סובייקטיבית, של הקוראת הממוצעת והסקרנית, והעין השניה-אובייקטיבית יותר, עין בוחנת. בכל שלב ושלב ניסיתי לנתח מזווית העין את הקסם שמשך נשים רבות כל כך אל הספר הזה, ובסדר גודל כזה. 

50 גוונים של אפור, שבתוך 18 שעות מרגע שפתחתי אותו לראשונה,בחצות הלילה. נסחפתי בסחף בלתי נשלט וקראתי 260 עמודים,  כשעלילת הספר מסתרגת במציאות חיי ורודפת אותי במהלך כל היום. 

בתור כותבת חובבנית אני יכולה לומר שפעמים רבות רציתי לכתוב תוכן בעל אופי מיני והחלטתי שלא. למרות שהבלוג אנונימי ולמרות שמטרת הכתיבה היא חשיפה של דברים שאינם עולים על סדר היום, הרגשתי מובכת מדי להעלות את תשוקותיי על גבי אותיות. 

50 גוונים של אפור הפך לרב מכר עולמי מהסיבה הפשוטה שהוא משלב שני צרכים רגשיים שנשים זקוקות להם, והוא- רומנטיקה ומיניות. 

פריצת הדרך של הספר הוא הצפת המודעות לצרכים המיניים של האישה ביחס לנורמה שהוא יצר.  הנורמה החברתית שלנו , המצטיינת בשלילת הלגיטימיות של האישה להביע רצון או צורך במגע מיני (ביחס למין הגברי) , הספר 50 גוונים של אפור עשה מהפך (בעיני) באופן ההסתכלות על המין הנשי, או ליתר דיוק- בשחרור המין הנשי מנורמות חברתיות פרימיטיביות.

הוא מהווה פריצת דרך בתרבות המאה ה21, ופותח  בפני הקהל הרחב אמת שקשה להתווכח איתה. 

בדיוק כמו בציטוט שפרסמתי לפני שני קטעים, הסופרת הסירה את מסיכת המבוכה וכתבה את מה שכולן חושבות וחולמות עליו. 

לחיי המין, הנשי

שבת שלום,

ירק. 

אני רצה להמשיך לקרוא!