מה קשה להבין. אני מקולקלת. מ ק ו ל ק ל ת. אין לי שיניים. יותר מדי אגוזים בחדר שלי. אני לא מבינה אתכם, תתרחקו ממני. אני צרה צרורה שמגיעה בצרורות ובצרור מפתחות לתא האגוזים שלי. אתם מדמיינים וחושבים שאני יכולהל נגוס. אבל אני לוזרית. אין לי כלום. 

ודי. ואין לי מה להגיד. והכתיבה שלי גרועה מיום ליום וגם אני ונמאס לי להמציא תירוצים ונמאס לי להיו תאנני ונמאס לי לראות אנשים שקרובים אלי. אני מרחמת עליהם על הבחירה העלובה שלהם. 

 ובעצם

לא

ובעצם

כן.

ובעצם

העניין.

העניין הוא ש