אם הייתי פוגשת אותה רק במסגרת העבודה ומכירה אותה רק בתור הבנאדם הלחוץ והלא מכבד הזה, אז זה היה שונה.
אבל כשאני מכירה אותה בתור המארחת הסופר נחמדה והיהודייה הסופר צדיקה זה משנה את התמונה לחלוטין.
אני פשוט מוצאת את עצמי תוהה...
את צבועה, חמדנית, מתוסבכת ולא החלטית,
את לא יודעת להתנהג עם אנשים בגילך,
איך לעזאזל אנשים מפקידים בידייך את החינוך של ילדיהם?!
אבל פעם נוספת נוכחתי לדעת שבסופו של דבר זה לא עניין של כישורים,
מי שמצליח זה אנשים עם ביצים של דינוזאור שלא אכפת להם לדרוך על אחרים בדרך להצלחה.
עולם אכזר (?)
*צלצול טלפון*
וואי, אם הלחוצה הזאת תתקשר אליי עוד פעם אני אצעק עליה, כמה קרציה אפשר להיות?!
*מלבישה חיוך מזוייף ועונה לטלפון*
היי, ג'ני, חמודה שלי! מה קרה? כן, בטח שיש לי זמן (אנחנו בכלל לא באמצע ישיבת צוות) אני מקשיבה לך, מתוקה!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: