Cupcake's stuff

לאחרונה אני חיה בפחד כזה שכל דבר שאני עושה הוא טעות

עייפה מזה.

הכי קשה זה להביט לאחור ולערער על החלטות שעשית פעם.

בעיקר דברים שויתרת עליהם - האם זו הייתה ההחלטה הנכונה?

עדיין אפשר לשנות חלק מההחלטות האלה. עוד לא מאוחר.

השאלה היא האם זו תהיה החלטה נכונה

(סוף פתוח. לא מתאים לי.)

יש לי יותר מידי זמן לחשוב.

אני מתגעגעת לחברים שלי. גם אם הם היו מזוייפים טיפה. לפחות הם היו שם כל הזמן.

אני חושבת שאני מאבדת את זה.

החברים הכי טובים שלי כיום הם דפים ועטים.

כותבת ומשרבטת כל היום.

רוב הדפים מסיימים בגריסה, אבל אולי זה לא משנה.

זה הכי קרוב להבעת רגשות שיש לי כרגע.

אין לי עם מי לדבר.

אפילו מי שאמור להיות כאן בשבילי תמיד - לא באמת כאן.

מצחיק.

שוב נזכרתי איך זה אנשים.

הם איתך רק כשהם צריכים.

צריכה להפסיק לחשוב כמו ילדה.