אני כבר לא מרוצה מכלום.
אני פשוט מוצאת את עצמי שוב מתלבטת בקשר לנושאים שחשבתי שסגרתי ממזמן.
מה אני רוצה להיות? פעם חשבתי שעיתונאית.
היום זה כבר עיתונאית, מעצבת גראפית, פרסומאית, סופרת ומה לא.
וזה מאוחר מידי לכל ההתלבטות הזאת, כי כבר הודעתי לאוניברסיטה שאני רוצה ללמוד עיתונאות.
אני מחפשת איזו קומבינציה שתאפשר לי ללמוד הכל ביחד, וכשאני מצליחה, אני "מוותרת" על קורסים כאלה או אחרים שבעיקרון אני "רוצה" ללמוד.
למה הכל כל כך הסתבך?
אז רציתי עיצוב גראפי, אבל לא רציתי לוותר על עיתונאות, אז מצאתי תחום שמשלב את שניהם, אבל אז ראיתי שברגע שאני לוקחת אותו ולא עיצוב נטו, אני מוותרת על קורס פרסום שהיה כלול שם, ואז אני שוב מתחילה לייבב שאני לא רוצה לוותר על קורס פרסום.
מי בכלל רצה ללמוד פרסום?
ואז אני מתחילה לדמיין איך העתיד שלי בתור פרסומאית נהרס, בגלל שויתרתי על קורס פרסום.
וואלה יופי, אבל אני לא רציתי ללמוד פרסום... ופתאום אני רוצה.
אז חזרתי לאפשרות הראשונה ואז קורס הכתיבה הלך, ואז גם כל העיתונאות והעתיד הספרותי, וזו בכלל הייתה התכנית המקורית.
אני רוצה לשלב בתואר המעפן הזה יותר דברים ממה שאפשרי והגיוני, ועוד אלה בכלל דברים שנופלים עליי בהתלהבות רגעית כזאת.
אני פורשת למשפטים, או כל דבר אחר, שאני בסופו של דבר לא אהיה מרוצה ממנו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
