לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Today Is The First Day of The Rest of Your Life


לחשוב זה פריווילגיה .

Avatarכינוי:  Georgia947

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2017    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   




הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

הילדה שצעקה "נגמר"


את מספר ההודעות ששלחתי עד היום הזה לחברות, "הוא סיים את זה"- אני לא יכולה כבר לספור.
הפכתי לילדה שצעקה "זאב" - רק במקום להזעיק שוטרים הוזעקו בחורות בגילאי ה20 שלהן, גלוני גלידה, חפיסות טישיו, חפיסות סיגריות ומטר סיסמאות שנהפכו להמנון - הוא לא שווה את זה, הוא אידיוט, הוא עוד ישלח לך הודעה בקרוב תאמיני לי, תפסיקי לבכות וצאי מהשמיכה מפגרת.
במקום אנשים שנטרפו היו לילות שנטרפו, עיניים נפוחות, ואנשים ששפכתי עליהם קפה בעבודה ביום למחרת.

כמה פעמים כבר סיימת את זה? וואו.. אני לא זוכרת כבר.
בפעם הראשונה סיימת את זה יפה: "אני לא יכול לתת לך את מה שמגיע לך עכשיו, אני מקווה שעד שאתאפס לא יחטפו אותך, אני פשוט לא רוצה לגרום לך לסבול"
שקרים כן? שקרים יפיפיים אבל. אפשר להתכסות בהם בלילה.
תוך כמה חודשים חזרת לזרועותיי.

בפעם השניה, וכנראה גם השלישית ואלוהים זוכר כמה עוד- זה היה כי "אנחנו מאבדים את החברות שלנו בשביל סקס".
אבל אחרי חודש התחתונים בערו וחזרת.

ואז בפעם האחרונה, היום, קטעת הכל.
את הזוגיות, את החברות, את 7 שנות ההיכרות, והחל מהיום בשעה 2 בצהריים אנחנו זרים.
אפילו חסמת אותי בטלפון, אם עד עכשיו לא מספיק הרגשתי שאת הטקסט הזה כותבת ילדה בת 14...

אני אשקר אם לא אגיד שראיתי את זה בא. חודשים אני כבר מתכוננת.
בכל ריב, בצורה כמעט אובססיבית, שאלתי: "אתה רוצה פשוט לסיים את זה?"
ובכל פעם מחדש ענית את המינימום ההכרחי (ועל הדרך הורדת את ההגדרה למינימום ההכרחי מריב לריב)
עד שלא נשאר כלום חוץ משתיקה.
כל מה שרציתי היה לסיים את זה עם הראש מורם. לפחות פעם אחת.
כשאוהבים מישהו מוותרים על האגו.
אומרים "אני אוהבת אותך" גם כשזה פוגע. גם כשהמילים שלי הן אלו שנותנות לך את הכוח והאנרגיה להפיל אותי למטה פעם נוספת.

וככה זה היה נראה,
יחסי וואטסאפ מגוכחים של המאה ה21 עם אדם שגר איתי פה ברחוב ולא מוכן להגיע ולדבר פנים אל פנים
ובחורה אחת שמנהלת ריבים עם עצמה, פיוסים עם עצמה, משברים עם עצמה ולאחרונה גם שיחות עם עצמה (כמו חולת נפש)
רק כי היא לא מוכנה לוותר על האדם שגרם לה להרגיש
הכי נחשקת בעולם
ואז הכי יפה בעולם
ואז הכי קרציה בעולם
ואז הכי מיותרת בעולם
ואז הכי מושפלת בעולם
ואז לא קיימת יותר בעולם.

צעקתי "זאב" כל כך הרבה בכל פעם שעזבת,
ולמרות שהפעם אני בטוחה בכל נימי גופי שהפעם זה הזאב האמיתי
החלטתי שלא לרוץ ברחבי העיירה ולצעוק זאב בקולי קולות
שיזדיינו תושבי העיירה והזאב שלהם, שיטרוף אותך ראשון מכולם
אני מתחפפת מפה
נכתב על ידי Georgia947 , 8/10/2016 01:20   בקטגוריות הסוף., לב שבור, אהבה ויחסים, פסימי, שחרור קיטור  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של הארנב הלבן ב-9/10/2016 11:06
 



ארבע


הקטע הבא לא נכתב על ידי אלא על ידי קוראת בשם נגה, שביקשה רק לספר שהיא חיילת. הקטע הקסים אותי, רציתי לפתוח בלהסביר על מה הוא נכתב מתוך המכתב שלה, אבל אני אתן למילים לעשות את שלהן.

תודה נגה.

***

 

בכל יום חמישי זה קורה.

אני חוזרת ומתקבלת בברכה בחומן של ארבע ידי קרח.

הידיים עוטפות אותי, משרות עליי את תחושתן, מגען בלתי ניתן להתעלמות.

אני מתיישבת ליד שולחן מזערי ומספרת את תחושותיי, לתשומת ליבן הרבה של ארבע אוזניים ערלות.

האוזניים מאזינות, סופגות, מתעניינות, חוות את תחושותיי.

לאחר מכן אני מסתובבת בחלל, ומשאירה פתקים המציגים את חיי לארבע עיניים עיוורות.

התיאורים מפורטים לפרטי פרטים, חזותיים ובולטים, לשם התעניינותן של העיניים.

ואז אני הולכת ביום ראשון, וחווה עוד אינספור חוויות וקשיים שאזכה לחזור ולשתף בבית, בו מחכות לי; ארבע ידי קרח, ארבע אוזניים ערלות וארבע עיניים עיוורות.

נכתב על ידי Georgia947 , 11/8/2015 18:50   בקטגוריות אבא, אמא, וכל הסתם שביננו, ארץ ישראל, משפחה, אהבה ויחסים, סיפרותי, פסימי, שחרור קיטור  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קרלי ב-11/8/2015 19:49
 




דפים:  
13,717
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , משפחתי וחיות אחרות , הומור וסאטירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לGeorgia947 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Georgia947 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)