קודם כול אני שמחה לבשר שהסיוט ניגמר! *נושמת בהקלה*
בשבילי כול ההתכנסות הזאת על שיר אחד קצת מלחיצה אותי וגורמת לי להרגיש לא בנוח.
אין לכם מושג כמה ניכנסתי ללחץ כשראיתי כמה אנשים הגיעו לטקס הזה! וגם ראש העיר צבי בר הגיע לשם! [ תקנו אותי אם אני טועה].
אז לקחתי רסקיו [ טיפות שאמורות להרגיע] וזה עזר קצת.
בכול אופן קיבלתי תעודה + כרטיס אשראי שבתוכו יש 600 ש''ח לבזבוזים.
למישהו אולי יש מושג מה אני יכולה לעשות בכסף הזה? O.ם בגדים ונעלים כבר יש לי מעל ומעבר. אז אני לא צריכה.
אז אולי ספרים... כי אני תולעת ספרים XDDD
אגב אין לי כוח להעתיק שוב את השיר אז הנה קישור לפוסט שזכה ל47 תגובות שבו הופיעה השיר שזכה במקום הראשון בשירה הלירית. תהנו D:
הקישור: http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=711720&catcode=&year=2011&month=7&day=0&pagenum=3&catdesc=
עליתי לבמה קיבלתי את התעודה וירדתי ממנה בחזרה למקום שלי.
הייתי בלחץ ומתח מטורפים!! היו פשוט צריכים להוציא לי את הלב מהמקום מרוב לחץ! עמדתי פשוט להיתעלף! X.X''
אבל ברגע שעליתי לבמה התעלמתי מכול האנשים שהיו שם, ועשיתי כאילו שהם לא קיימים.
וברגע שירדתי כול הלחץ נעלם ממני כלא היה. *הקלה*
והאמת שהקטע הזה של להיות בלחץ כשנימצאים לידי הרבה אנשים קצת מזכיר לי את הדמות של איימי מהספר 39 הרמזים [ סדרת ספרים מומלצת אגב].
כי בספרים הראשונים כתבו שם שכאשר היא נמצאת בחברת אנשים היא מתחילה להיכנס ללחץ והיא מרגישה מבוישת ואי נוחות.
הרבה אנשים מלחיצים אותה וזה לא נעים לה. ואני בדיוק כמוה. אני לא מרגישה בנוח כשיש מסביבי הרבה אנשים ועושים רעש ומהומות מכול דבר. זה בהחלט יכול להלחיץ מאוד.
חברות שלי היו שם וגם אח שלי וגם ההורים כמובן. ופגשתי שם שני חברים מהמגמה שלי D:
אגב השיר ניכנס לתוך חוברת מיוחדת שבה יש את כול היצירות ויש שם גם פירוט של השופטים.
השופטים דווקא כתבו שם דברים מאוד יפים על מה שכתבתי D:
וזה רק מחזק אותי עוד יותר בקשר לכתיבה שלי בעתיד.
בעיקרון אני לא צריכה את התחרויות האלה כדי לדעת שאני טובה.
חוץ מי זה שאני ממשיכה לכתוב לעצמי בלבד כן?
אבל תמיד נחמד שאנשים שמבינים בכתיבה ואומנות יודעים להעריך יצירה טובה כשהם רואים אותה.
לא יודעת אם תסכימו עם השופטים אבל אני הסכמתי מאוד עם מה שהם כתבו על השיר שלי.
אז הנה דעת השופטים- מתוך החוברת: את השם שלי אני אתרגם לגוף שלישי בסדר?
הם כתבו את השם שלי, אבל במקום אני אכתוב היא.
היא כתבה שיר לירי בו היא חושפת את רגשותיה האישיים.
המאפיין את השיר הוא הצמצום והאיפוק שבו. באמצעות שורות בודדות היא גורמת לנו להרגיש את המצב הנפשי הקשה של הדוברת בשיר.
הבדידות זועקת מתוך המילים ומצליחה לטלטל אותנו.
בזכות הרגישות הרבה והשימוש המיוחד במטאפורת האפלה כביטוי למצב הנפשי היא זוכה במקום הראשון בקטגוריה
''שירה לירית''.
לא יודעת מה איתכם אבל אני אהבתי את מה שהם כתבו.
ולבשתי בגדים ממש יפים שבהם ניראתי ממש כמו אשת עסקים בוגרת O.O''
תיאור של הבגדים:
חצאית אדומה שמגיעה עד הברכיים,
סוודר שחור ומעל מעיל אדום עם שרוולים קצרים,
מגפיים שחורות עם עקב,
וגרביונים אפורים.
עכשיו נסו לדמיין אותי בערך לבןשה בבגדים האלה.
ההורים שלי ישר התלהבו ועשו לי בוק שלם [ ממש פפארצי נהייתי].
אני בסדר עם הבגדים כי הם שחורים ואדומים[ הצבעים שאני אוהבת D:]
אבל ההורים תמיד מתלהבים.
לא הלכתי היום לעבוד ועשיתי לק ופן בשיער.
בסופו של יום אני שמחה שכול הבלאגן הזה הסתיים.
זה היה דיי מיותר כול הטקס הזה אבל בסדר.
מעניין באמת מה יקרה איתי בעתיד בתחום הכתיבה.
אני שוקלת לקחת קורס בכתיבה יוצרת מתישהו. אני רוצה לקדם את כול העניין הזה.
השלמתי עם ההורים שלי פחות או יותר ואין בנינו יותר סודות.
אבל התחלתי להרגיש קצת בחילות בוקר [ היי! אני לא בהיריון! >.<] זה כאילו שמשהו שם בכול העסק הזה עדיין לא הושלם. ואני חייבת לגלות מה! זה תקוע כמו עצם בגרון >.<''
השבוע עברתי לפחות פעמיים על הפאנפיק שאני מקדישה בשביל זוזו ואני פשוט עצובה ממנו ;~; הפאנפיק עצמו הוא עצוב בעיקר בשביל הדמות.
אבל יקח לי עוד קצת זמן לפרסם אותו בשבילה.
אני חייבת ליצור לה אמא! פשוט חייבת! הרצון ליצור למירה אמא עבר את שתי הדמויות הכי טובות שלי!! פשוט מדהים!
זה עבר אותן כי אני כ''כ מבינה את הרצון של מירה במשפחה מאוחדת.
אין לה אמא ואת אבא שלה היא בקושי רואה. לא אכפת לו ממנה בכלל! וזה פשוט עצוב.
הקטע הוא שלמירה יש שני שמות משפחה.
ובפרק 21 בערך כשהיא הפסידה בקרב מול אח שלה הוא התקרב אליה חייך חיוך זדוני ואמר לה '' ברוך הבא מירה פרמין'' זה היה קטע קשה מאוד, בעיקר בשביל מירה שהרגישה מובסת לחלוטין.
ובעיקרון שם המשפחה השני שלה הוא מירה קליי.
אז אני לא יודעת.
אולי שם המשפחה של אמא שלה היה פרמין אני לא יודעת.
בכול מקרה אני אצור לה אמא ואחזיר לה את המשפחה שלה בכול מחיר! היא כול כך עצובה בלי המשפחה שלה וקשה לי לראות את זה.
אני יעשה את זה בשבילה!
וזהו.
~ סופ''ש סוער לכולם~
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
haunted princess
