אני אתחיל בזה שאני שונאת התאריך הארור הזה שניקרא '' האחד באפריל!''.
ביסודי עבדו עליי כול הזמן בתאריך הזה וממש שנאתי את זה!
עד שבאיזשהו שלב אמרתי לעצמי 'זה בולשיט! אני לא קונה יותר את השטויות האלה! אני יודעת שזאת תרמית כדי לעבוד עליי!'.
כי כול שנה עושים את זה מחדש וזה מעצבן!
אז אל תנסו לעבוד עליי כי זה באמת לא יעבוד לכם יותר! אני מכירה את כול הטריקים הזולים של יום התעלול הארור הזה, ואני לא קונה את זה יותר!
בכלל אני חושבת שאנשים כבר אדישים לתאריך הזה. כי אין בו משהו מיוחד.
זה סתם יום שנועד לצחוק על אנשים ולהציק להם בכוונה.
אין בו באמת משהו טוב.
האמת שחשבתי לזרום עם סאלי ( הדמות שלי) בסיפור ולשלב אותה באחד באפריל כי הבדיחות שלה דווקא יכולות להיות מרושעות ואכזריות אבל הגעתי למסקנה שבסופו של דבר זה לא ממש מתאים לה. זאת פשוט לא היא.
זה באמת יום דפוק, לדבריה.
נכון שהיא יכולה להתעלל לצחוק על אנשים אבל זה באמת מיותר. זאת פשוט לא היא.
יכולתיח לקרוא לסיפור ' רוח שטות' כי זה מתאים ליום הזה. אבל עזבו.
~~~
הזמנתי היום את החברות שלי כדי לראות את הגמר של THE VOICE! אלוהים כמה שזה היה מותח!!
לדעתי התוכנית דה וויס הרבה יותר טובה מכוכב נולד.
וההבדל הוא שבדה וויס המנטורים עובדים על השירים ביחד עם הנבחרים שלהם.
ועוד דבר שבדה וויס המנטורים מתבקשים לבחור את האנשים לא לפי מראה אופי וצבע כמו בכוכב נולד.
הם בוחרים רק לפי שמיעה!
הם לא רואים איך נראה הבן האדם ואז הם לא יכולים לשפוט אותו.
כי יכול להיות בן אדם שמן כמו אור חמרי שיש לו קול פעמונים! והוא באמת נבחר לקבוצה של שרית.
ויכול להיות בן אדם יפה שהקול שלו עדיין לא מספיק בשל וזה לא מה שהמנטורים מחפשים.
אבל הרבה פעמיים בתוכנית המנטורים אמרו '' חבל שלא הסתובבתי ובאמת יש לך קול מדהים. בהצלחה בהמשך''.
זה היה פספוס שלהם.
אבל כול אחד והבחירה שלו.
ובסופו של דבר הם הצליחו לבנות נבחרות ממש טובות!
רק חבל לי שבסוף יובל דיין פרשה.
היא יכולה יכולה להיות הקול הבא של ישראל.
אבל היא עדיין ילדה וזה בהחלט היה גדול עליה כול העסק של דה וויס. ובצדק.
היא צריכה לסיים לימודים לעשות צבא, מה היא צריכה את כול התוכנית הזאת עכשיו על הראש שלה?
ולבסוף נישארו:
חנן בן סימון שהוא באמת יוצר ענקי עם יכולות ווקליות נדירות!
צחי הלוי
רז שמואלי
וקטלין רייטר שעלתה לארץ מקנדה עד לא מזמן, ואני בהחלט מרגישה שהגיעה לה לזכות בגמר! יש לה קול... זה משהו פשוט יותא דופן שלא שמעתי עד עכשיו!
גם באנגלית שם האם שלה וגם עברית...
פשוט אין לי מילים לתאר!
היא מדהימה!
אבל לקראת הסוף הייתי בטוחה שרז תיקח.
אני לא יודעת למה אבל משהו בפנים אומר לי שאם אביב ימשיך לעבוד עם רז בעתיד יתפתח ביניהם משהו מעבר ליוצר וזמרת.
כי בכול זאת היא הייתה גרופית שלו מגיל 16 והעריצה אותו.
אני לא יודעת. אולי אני טעה בקטע הזה.
אבל לדעתי חבל שקטלין בחרה בשרית.
לדעתי היא הייתה צריכה לבחור או ברמי או באביב.
כי אביב היה יכול לקחת אותה למקומות של רוק ופופ וגם רמי אותו הדבר.
אבל היא בחורה ו'' גירל פאוור' כנראה השפיעה יותר על הבחירה שלה והיא הלכה עם שרית.
אני חושבת שדה וויס עשתה טוב לאנשים.
וזאת תוכנית הרבה יוצר מוצלחת מכוכב נולד אם תשאלו אותי.
כי בכוכב נולד שופטים שם לפי מראה ואם בן אדם נראה קצת 'מוזר' אז הוא לא זמר.
ובדה וויס שופטים ובוחרים רק לפי קול ושמיעה.
המנטורים לא רואים את ממי ששר וזה מה שבטוב בזה. לפחות לדעתי.
והאמת שמההתחלה רז וקטלין היו הפייבוריטיות שלי!
ידעתי שהן יהיו בגמר!
הבנים היו פחות טובים.
אבל בסדר.
קטלין בסוף זכתה וזה בסדר. הגיעה לזכות.
ואני חייבת לציין שכבר שמעתי את השירים שכתבו לרז וקטלין.
והשיר של קטלין ' צועקת לך' עשה לי פשוט צמרמורת בכול הגוף!
גם השיר של רז ' נלחמת באוויר' היה מעולה לא פחות.
והנה שני השירים:
הראשון הוא של רז:
האמת שקראתי כתבה שאביב לא היה מרוצה מהשיר שבחרו לרז ורצה לשנות לה את השיר אבל רז בסוף שנכנעה אותו שלא כדי לעשות את זה ונישארה עם השיר המקורי שכתבו לה.
ועכשיו השיר המקורי של קטלין:
אני באמת שמחה בשבילה. הגיעה לה לזכות במקום הראשון!
אנני הייתי בטוחה שרז תיקח אבל גם מקום שני הוא לא כזה גרוע.
ועכשיו התמונות.
מימין: קטלין רייטר וחנן בן סימון.
משמאל: רז שמואלי וצחי הלוי.
ועכשיו המנטורים שבזכותם הם הגיעו לגמר!
אני צופה לרז ולקטלין עתיד גדול בעולם המוזיקה. הן באמת זמרות מעולות!
מימין: שלומי שבת ושרית חדד
משמאל: אביב גפן ורמי קליינשטיין.
אביב- רז שמואלי
רמי- חנן בן סימון
שלומי- צחי הלוי[ שהחליף את יובל דיין]
ואחרונה חביבה שרית- קטלין רייטר.
אני חושבת שהיא הייתה צריכה לבחור במנטור אחר, אבל בסדר.
היא עשתה את הבחירה שלה ואני שמחה שהיא זכתה בתוכנית הזאת.
הצלחתי סוף סוף לשבור את מחסום הכתיבה שלי!
איך עשיתי את זה?
הבנתי שאני פשוט צריכה לזרום עם הרעיון הראשון שעובר לי בראש, ולא לפחד!
לא לחששוב אם זה טוב או לא. פשוט לכתוב ולזרום עם הרעיון הקום ולראות תוך כדי כתיבה לאן זה יקח אותי ואיך העלילה תתפתח.
הבנתי שאני פשוט צריכה לבוא מוכנה למסמך הוורד עם הרעיון להתחיל לכתוב ופשוט לזרום.
וכשאני כותבת... זאת ההרגשה הכי מופלאה בעולם! אני כול כך שמחה כשאני כותבת!
בארוחת החג נהיה בסוף רק 9 אנשים.
אח שלי עדיין לא קנה כרטיסים. והוא לא יספיק להיות איתנו בארוחת חג. טוב שלא תליתי בזה הרבה ציפיות כי אחרת הייתי מתאכזבת.
אני מקווה שבכול המועד הוא יצליח להגיע ונהיה ביחד.
עשיתי עסקה עם מריה:( הדמות השנייה שלי)
עד שאני לא רואה את אח שלי בארץ מריה לא תראה את פול! למה שהיא תהיה מאושרת ואני לא?
זאת עסקה דיי אכזרית אבל ככה החלטתי U.U
אם אני לא רואה את אח שלי מריה לא תראה את פול ותצטרך להסתדר עם שני האחים שכן נימצאים בארץ.
אני מסתדרת איתם דווקא דיי יפה.
פול יחזור רק כאשר אח שלי יהיה בארץ. עד אז... פול לא יופיע בסיפורים שלה.
מה שכן היא תשמור איתו על קשר טלפוני כמו שאני עושה עם אח שלי.
אני מתלבטת אם להתחיל להשתתף בתחרויות כתיבה.
האמ שזה דיי
מלחיץ כי זאת תחרות ויש תאריך וגם תקציב לכמות מילים נגיד 140 מילה או 100 מילים.
אף פעם לא ביקרו אותי על משהו שכתבתי. רק אמרו את דעתם.
לפעמיים ביקורות יכולות להיות קוטלות ואז זה מוריד את החשק לכתוב.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
haunted princess
